יוסי אבני לוי
יוסי אבני לוי

"דודה שלי אלז'בייטה נוחתת מחר בערב. סע לשדה התעופה להביא אותה. שום תירוצים אני לא רוצה לשמוע", פקד עלי לודביק.

"אני עובד עד מאוחר", ניסיתי להתחמק, אבל ידעתי שהכל אבוד.

"ואל תספר לה כלום. אתה פטפטן גדול", לודביק התרה, "מה שהיא תגיד, תענה דובז'ה, טאק. דובז'ה, טאק".

דודה אלז'בייטה הגיחה אחרונה מפתח הנוסעים הנכנסים ולראשה כובע פרחוני אדום. ברגע שראתה אותי הציף אותה חיוך ענקי.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ