לפרסם או לא לפרסם שהיה לקפקא בן, שמת בלי להכיר את אביו

סיפורה של M.M שילדה לקפקא בן שמת בגיל שבע בלי שאביו ידע על קיומו, כפי שסיפר אותו וולפגנג שוקן למקס ברוד. עד זמן קצר לפני מותו עדיין התלבט ברוד אם הסיפור על בנו הלא חוקי של קפקא ראוי להתפרסם בדפוס או להימחק מן הזיכרון

דניאל כהן־שגיא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דניאל כהן־שגיא

בסוף שנות החמישים של המאה העשרים ובשנות השישים שלה, עד לשנת 1968, אחת לשבוע עשתה אמי, המשוררת נטי בולסלב, את דרכה באוטובוס לרחוב הירדן 16 בתל אביב.

בדירה בקומה השנייה גר המנטור הספרותי שלה, הסופר, המחזאי והמוסיקולוג מקס ברוד, שהיה לה כמו דמות אב. השנים שחלפו מאז הקלו עלי להבהיר את מהות האינטימיות ששררה בין אמי למקס ברוד. אמי היתה אז משוררת מתחילה ללא כל השכלה ספרותית שכתבה בשפה הגרמנית, ודישדשה בחוסר ביטחון מוחלט בין הבולטים ממשוררי התקופה, כמו אברהם שלונסקי שביקשה את חוות דעתו על שיריה ונתקלה בתגובות בוטות ובגסות רוח ולאה גולדברג שלא ענתה על מכתביה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ