בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המוות כרע ברך

לזכרו של עמוס קינן

27תגובות

לא מזמן חיטטתי בהתכתבויות אס־אם־אס ישנות, חלפתי לאחור על פני השנים. 2017, 2015, 2014, וב-11.4.2013 מצאתי התכתבות ביני לבין בתי, רונה קינן, שהתנהלה כך: רונה: את מכירה את הקונצ'רטו 23 של מוצרט? שמעתי אותו עכשיו, זה דבר נפלא. אני: את יכולה להזכיר לי? רונה: (מנסה) יש שם קטע שבו הפסנתר נכנס לתוך כלי הנשיפה ונשאר לבד ואחר כך הכינורות מצטרפים. אני: זה לא אומר לי הרבה. רונה: אז חפשי את זה ביוטיוב. לאחר 24 דקות ו-6 שניות, בדיוק הזמן שלוקח לוולדימיר הורוביץ לנגן את הקונצ'רטו הזה: אני: כן. באמת לא מזמן...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו