המוות כרע ברך

לזכרו של עמוס קינן

נורית גרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נורית גרץ

לא מזמן חיטטתי בהתכתבויות אס־אם־אס ישנות, חלפתי לאחור על פני השנים. 2017, 2015, 2014, וב-11.4.2013 מצאתי התכתבות ביני לבין בתי, רונה קינן, שהתנהלה כך:

רונה: את מכירה את הקונצ'רטו 23 של מוצרט? שמעתי אותו עכשיו, זה דבר נפלא.

אני: את יכולה להזכיר לי?

רונה: (מנסה) יש שם קטע שבו הפסנתר נכנס לתוך כלי הנשיפה ונשאר לבד ואחר כך הכינורות מצטרפים.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ