בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלי מורא, בלי משוא פנים

עם כל הכבוד לפוליטיקה, בראש וראשונה השפיע עלי הסגנון של אבנרי: סגנון עברי תכליתי, ענייני, נטול קישוטים, מוקפד, מנופה, מדויק. עברית ששילבה, ממש כמו הכותב עצמו, איזו ענייניות גרמנית מהוגנת עם זיק צברי מחוספס ובלתי אמצעי | עם מותו של אורי אבנרי

17תגובות

מדי יום שלישי בערב שלחו אותי הורי לקיוסק שבפינת דיזנגוף ושדרות נורדאו כדי להביא, פרט לסיגריות ברודווי הנצחיות של אמא ולמאתיים גרם שקדים קלויים או גרעינים שחורים, גם את המהדורה הטרייה של "העולם הזה", שכבר היה אמנם הרבה אחרי שנות התהילה שלו אבל הורי עדיין שמרו לו אמונים. לא בשל המדורים הפוליטיים, כמובן — הורי היו שניהם אנשי מערכת הביטחון ולא היה אפשר לחשוד בהם ברדיקליות שמאלנית יתרה — אלא בשל "השער האחורי", אותה הברקה שיווקית אדירה של אורי אבנרי: השער הקדמי של "העולם הזה", תמיד בצבעי...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו