בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חלון אחורי

חיימיקו מערבב קפה

אילו היית פנסיונר צעיר שמלהג בבתי קפה, היית מאושר באמת?

4תגובות

כל בוקר כמעט, בדרך לתחנת האוטובוס, אני שומע את חיימיקו צועק לי, "לאן אתה ממהר? אין לך זמן לקפה?" לא. אין לי. חמוש בחליפה ובתיק מסמכים אני אץ רץ לעבודה. "שב קצת!" חיימיקו גוער בי גם סמוך לשבע בערב, מערבב קפוצ'ינו בבית קפה אחר. "מה אתה רץ כל הזמן?" חיימיקו ואני שירתנו יחד בבסיס סודי אי שם מעבר לקווי האויב, כלומר ליד הרצליה. חיימיקו היה קצין קרבי חסון ונלהב. אני — העולם הגדול קרץ לי כמו זונה בנופשון. חלמתי על ערים וכיכרות, ספרים ואהבות. חיימיקו המשיך אפוא ללבוש מדים, ואני — איש של תזזית וחלומות —...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו