בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טוב. מלבד השגיאות באורתוגרפיה והברבריזמים האחדים בלשון

בשנת 1915 קיבל הסופר יוסף חיים ברנר משרה של מורה לספרות עברית בגימנסיה הרצליה. אחת מתלמידותיו, חיה ינובסקי, שמרה את המחברות שעליהן כתב את הערותיו על עבודותיה, שנחשבו לאבודות עד לפני כחודש

10תגובות

חלפה שמועה בין התלמידים: יש לנו מורה חדש, טירון, חסר ניסיון. נפתחת הדלת — ולכיתה נכנס המורה. דמותו נותרה חקוקה שנים רבות בזיכרונם של תלמידיו, כפי שתיאר אחד מהם: "והנה ברנר בא. כבד ורציני. ואולם פניו טובות, ועיניו שופעות אור. ואולם גם תהום של סבל וכאב נשקפה מן העיניים האלה" (פסח בן־עמרם, "מערכי לב", הוצאת ניומן, תל אביב, תשי"ז). את אותן עיניים זכר היטב גם אדם נוסף שפגש בו כשנה לאחר מכן: "לרבים מאתנו היה רגש השמחה לפגישה ראשונה זו עם ברנר מלווה באכזבה ידועה. לא ככה צויר בדמיוננו זה האיש, הסופר...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו