חופשי ומשוחרר עם סרט אדום על היד

הייתי שחום העור היחיד באשכבה הלבנה של עמוס עוז בצוותא

בן אדם אוניברסלי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בן אדם אוניברסלי

בבוקרו של יום שישי, 31 בדצמבר האחרון, עליתי מעיירתי חורה שבצפון הנגב לעיר הגדולה תל אביב למקדש צוותא, שם הוצב ארונו של עמוס עוז על הבמה. החל מעשר וחצי בבוקר החלו לנהור לשם חסידים כדי לחלוק לרבם כבוד אחרון, וגם אני נכנסתי למתחם ועמדתי בסוף הטור הארוך והמתפתל וסקרתי את ההמונים מלפני, לצדדי ומאחורי.

אני מיד בלטתי, בהיותי השחור או שחום העור היחיד, ועם תוספת הזקן בן שלושת השבועות (אבל על מות אבי) הייתי המשונה לחלוטין והשונה מכולם. לפני עמד דן מרידור ועל פני חלפו דדי צוקר, בני גנץ, מאיר עוזיאל, מאיר שלו, עדנה ארבל, חיים אורון, דב חנין, פיני בדש, עודד קוטלר מנחה האירוע, השחקן דב גליקמן, אהוד ברק, ועוד ועוד. וכך אנו מתקדמים בתור לאט ובשקט ומתחילים להתקרב לנקודת הבידוק שלפני הכניסה לאולם שבו מוצב הארון.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ