זקנה אחת היתה בירושלים | הנשיקה

לפני שדלת המעלית נסגרה נדחק אל תוכה אחד מהנערים, ומישהו מהם צעק לעברי: "הוא מחבל! הוא מחבל!"

חמוטל בר־יוסף
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חמוטל בר־יוסף

בתשע וחצי, בקור אכזרי של ערב ינואר ירושלמי, צעדתי בכיוון הסינמטק. הלכתי להחליף סרטי די־וי־די בספריית האוזן השלישית הממוקמת בקומת המרתף של הבניין, מתחת לאולמות ההקרנה. עליתי על הגשר הגוחן מעל דרך חברון, גשר שנבנה כדי להפסיק את הטירוף של הולכי רגל המנסים לחצות את הכביש הזה, אך הוא גם נקודת תצפית נהדרת לנוף של בריכת הסולטן, חומת העיר העתיקה, בקעת עיר דוד — בלילה זה נראה כמו ים שחור מלא אוניות פאר חוגגות. במקום הגשר עמדה חבורת נערים כבני שתיים־עשרה שלוש־עשרה, מכורבלים במעילי רוח, חבושים כובעי צמר, אחדים מהם מעשנים. כשהתקרבתי שמעתי שהם מדברים ביניהם בערבית. כשחלפתי על פניהם ניפנפתי באמצעי כלפי הסיגריה, ניענעתי בראשי ימינה ושמאלה ואמרתי כמעט בלחש: לא, לא טוב.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ