ישראל יעקב יובל
ישראל יעקב יובל

לפי מנהגי האבלות במסורת היהודית אין איסור הגילוח פוסק ביום השלושים עד ש"יגערו" בו חבריו של האבל. דן מירון מצא לנכון לגעור לא באבלים אלא בנפטר עצמו ("כיצד יכול עמוס עוז להורות דרך למישהו", "תרבות וספרות", 25.1), והוא מצא לנכון לעשות כן לא בימי חייו של עמוס עוז אלא בסמוך למותו.

מירון הקדיש דיון ארוך לספרו של עמוס עוז "הבשורה על פי יהודה". הוא מלין בו, בין השאר, על האבסורדיות של העלילה. בעוד שלפי המסופר בברית החדשה יהודה איש קריות בגד בישו והסגירו לכוהנים, בא עוז ומציג יהודה חדש, שלא בגד בישו אלא היה היחיד מבין השליחים שהכיר את טבעו האלוהי. בעצה אחת עם ישו הוא ביקש לחשוף את תכונתו האלוהית של ישו על ידי הסגרתו, שתוביל לצליבתו, לתחייתו ולישועה. בעיני מירון יש בכך ניסיון להפוך על פיו את מושג הבגידה או להעמיד אותו בסימן שאלה: "האם כל בגידה היא בעצם ההיפך מבגידה", הוא תמה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ