העם הגרמני הפדנטי בלע את המקל שבו הוכה נמרצות

בימים אלה מלאו מאה שנים להולדתו של ולטר גראב, היסטוריון ישראלי שגלה לארץ מווינה בנעוריו לאחר עליית הנאצים, התפרנס בבית עסק למכירת תיקי עור של הוריו בטרם שב לספסל הלימודים באוניברסיטה, ייסד את המכון להיסטוריה גרמנית באוניברסיטת תל אביב, והקדיש ספר שלם לקריאה פוליטית בשירתו של היינריך היינה ובו הראה כיצד היתה שירתו מדיום לחשיבה פוליטית רדיקלית

גלילי שחר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גלילי שחר

כל שעה טובה לקרוא בה בשירתו של היינריך היינה ולהיזכר ולדעת מה היה בכוח שירתו בזמנה לחולל בתולדות הספרות הגרמנית. טוב ללמוד אילו חידושים הביא בשירתו ובפרוזה פרי עטו, כיצד קשר בה נושאים ונעימות מן השירה האירופית העממית, מובאות מן החיים על הארץ, אנקדוטות יום־יומיות, שמועות ובדיחות יהודיות. הוא עירער את התבניות הקלסיות של הספרות הגרמנית וחולל בה הזרות ומפסקים. מפעלו של היינה שקול במובן זה כאותן שורות משירו הארוך "גרמניה. אגדת חורף" (1844), שם הודה (והכחיש) כי שירתו אכן "מזייפת" כנגינת מיתרים של נערה, המזמרת בקול כוזב את שיר האהבה הגרמני הישן.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ