זקנה אחת היתה בירושלים | נרקומן על קלאסי

שיחה עם סאלח, הגנן של מרכז עדן־תמיר בעין כרם

חמוטל בר־יוסף
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חמוטל בר־יוסף

בשישי בצהריים או בשבת בבוקר אנו נוסעים לקונצרט בשכונת עין כרם השוקקת אדם ומפוצצת ממכוניות. עולים במדרגות המתפתלות בתוך "ג'ונגל מסודר", בלשונו של סאלח — ורדים ריחניים עם ריח ממסטל, עצי פרי, ירקות; מגיעים לפואיה — מרפסת סגורה בקירות זכוכית שעליהם משתרגים מטפסים אקזוטיים וורדי בר המציצים פנימה. ליד הקירות ספסלי ישיבה, שולחן אחד עם מיחם, שקיות תה, כוסות נייר ושולחן שני עם קערה ענקית וצלחות מחכות למרק של ההפסקה, המרק של סאלח. אולם הקונצרטים המלבני — לשעבר חדר אורחים של בית פרטי — מוקף משני עבריו בקירות עמוסי תמונות של מלחינים ופסנתרנים, ובהם חלונות סגורים בזגוגיות ויטראז'ים צבעוניות. פתחים מקומרים בקירות העבים נסגרו ונהפכו לארונות ספרים ותקליטים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ