בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדרש של יום | אלוהֵי אוכלֵי־המרור

האם כל עשב מר יכול להיחשב למרור, ומה שקרה לחוקר שהטיל ספק בכך שה"כריין" הוא המרור

תגובות

על זֶבח הפסח שבשמות י"ב ח' נאמר: "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ". שני הפריטים הראשונים ברורים, אך מהם ה"מרורים"? בפסוק גם לא נאמר מדוע נצטוו באכילה זו שנוהגת עד היום — וכדאי גם לשים לב שההסבר המוכר "על שום שמיררו המצרים את חיי אבותינו במצרים" אינו במקרא ומקורו בחז"ל. חוקר המקרא הגרמני דלמן שיער (ולפניו הביע אבן־עזרא רעיון זה) שהסיבה המקורית לאכילה זו היא שעונת האביב משופעת במינֵי־ירק, שהכינוי הכללי שלהם היה "מרורים", ובמקרא נשמר זכֶר...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו