קולנוע | הרהור אתי על משמעותו של התיעוד

מונרוביה אינדיאנה למיטיבי צפייה. סרט שיוקרן בפסטיבל דוקאביב 2019

רעיה מורג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רעיה מורג

פרדריק וייזמן, מגדולי הדוקומנטריסטים הפועלים כיום בקולנוע העולמי, מאפשר לצופה ב"מונרוביה, אינדיאנה" (ארה"ב, 2018), סרטו ה-44, לחוות את אמריקה של העיירה הקטנה בעידן טראמפ. לאחר 50 שנה של עשיית סרטים וייזמן ממשיך להזמין את הצופים למסע לא מוכר, מעין מסע למיטיבי־צפייה. המסע אינו מוכר מפני שווייזמן הופך על פיהם את רוב הרגלי הצפייה שלנו כצופים בסרטים דוקומנטריים: קולו אינו נשמע על המסך, העולם המוצג גם אינו מפורש באמצעות קריינות של מספר אחר, ואין בו כל פנייה לצופה; הסרט אינו מבוסס על שחזורים או ראיונות, ואין בו תוספת של מוסיקה או אפקטים של סאונד.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ