בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יצירתו של יעקב שבתאי לתיאטרון מהפכנית לא פחות מזו של נסים אלוני וחנוך לוין

מחזה שלו בשם "חיי קליגולה" לא הועלה על שום בימה. כזה היה גם גורלו של מחזה אחר שלו, "אמפיטריון", המבוסס על מחזהו הרומי של פלאוטוס. מן התוכנית הגרנדיוזית ששירטט להקיף את ההיסטוריה היהודית במחזות שיעסקו ברגעי השיא שלה מימי המקרא ובית שני נותרו רק שני מחזות — "כתר בראש" ו"אוכלים". עידו בסוק מסיר את האבק מעל יצירתו התיאטרונית הנשכחת של יעקב שבתאי

תגובות

הכתיבה לתיאטרון היתה ערוץ יצירה מרכזי בחייו של יעקב שבתאי (1981-1934), שמקובל לראות את מרכז הכובד של כתיבתו בשני הרומאנים שלו, "זיכרון דברים" ו"סוף דבר". הוא פנה לערוץ הזה עוד בהיותו בקיבוץ מרחביה, בעשור לאחר שחרורו מהשירות הסדיר, והתמיד בו כיוצר, כמתרגם וכמעבד כמעט עד מותו. מרשימות שלו שנמצאו בארכיונו אפשר להבין שהוא ראה בכתיבה לתיאטרון הרבה יותר ממקור פרנסה גרידא. בשלב מוקדם שירטט תוכנית הנראית גרנדיוזית להקיף את ההיסטוריה היהודית במחזות שיעסקו בתקופות שיא שלה החל מימי המקרא ובית שני. אפשר...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו