במלאות מאה שנה להולדתו ושלושים שנה למותו של בנימין תמוז |

העיר העולה מן הים זוכרת גם את סופה

באנדרטה לזכר הטייסים של האדריכל אבא אלחנני והסופר בנימין תמוז, המוצבת על הצוק הגבוה ביותר של תל אביב, על חוף הים, על גבול גן העצמאות, מדבר בנימין תמוז הכנעני: המבקש אחר מגע עם הקדמוניות של המקום, עם הקדם־יהודי והקודם לכל עיר

 אריאל הירשפלד
אריאל הירשפלד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
 אריאל הירשפלד
אריאל הירשפלד

הפיסול הוא חלק משפת העיר. בעיר, לא פחות מאשר בעולם הפולחן הדתי, יצר הפיסול את הקשר בין הבית למיתוס. האלים המגינים, האלים המהווים מקורות מים ופריון, המלכים הבונים, המצביאים המנצחים — הם היסוד לדיבור ההופך את ציבור הבניינים לעיר. ולכל עיר המיתוס שלה, המתנסח עם היווסדה, ופסליה הם הממונים על שינונו מידי יום: הם מונים את כוהניה וקדושיה של העיר, או לחילופין, את אויביה ומפלצותיה, שמולם וכנגדם היא קמה ועומדת חוצץ. לפעמים מגלמים הפסלים את איתני הטבע שלצידם ומתוכם העיר קמה — אלגוריות של נהר או מפרץ, הר או ים, כדי לטעת את העיר באגדה, שהיא כידוע, היסוד העמוק ביותר. זהו, לפני כל מוזיאון, מקומם הראשון של הפסלים.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ