שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אחת מירושלים | לא יודע מה זה "ספרות"

האיש מחנות הספרים שדיברתי אתו בטלפון על השקה שאל אם השירים שלי ציוניים. לקח לי רגע לענות: — בעצם, כן. ואז הוא אמר — אז לא, וניתק

חמוטל בר־יוסף
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חמוטל בר־יוסף

מוחמד לא יודע מה זה "ספרות", בשום שפה. הוא בן שתיים־עשרה אבל נראה כמו בן שבע או שמונה, וגם קולו דקיק כמו של ילד קטן. יש לו משקפי שמש עם זגוגיות כהות צבעוניות, יש לו טלפון נייד, יש לו מכל חמצן, והוא מדבר עברית שמאפשרת לו להיות מתורגמן בין אביו לנהגת המכונית האדומה, לתת לה הוראות נסיעה ולשאול אותה כל מיני שאלות. בגשם זלעפות שבקושי מאפשר לראות את הדרך אני נוסעת דרך גילה בכביש בגין למחסום 300. בדרך מוחמד מתקשר ומודיע לי שאני צריכה לפגוש אותם לא במחסום אלא בכניסה מגילה לבית צפאפה. הוא מסביר לי איך לפנות ימינה לבית לחם ואחר כך לעשות פנייה אחורנית, לחזור לגילה ולחכות לו ולאביו ליד מסעדה שמעולם לא שמעתי את שמה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ