רק על דבר אחד אף אחד לא דיבר: שקודם כל צריך להיות בני אדם

היתה אצל דליה רביקוביץ נימה בריאה מאוד של חולין ביחסה לכתיבת שירה. כל התייחסות רומנטית או מקדשת למלאכת הכתיבה נראתה לה כמו עבודת אלילים. "אני אשה חרדתית", היא אמרה, "ויש מעט מאוד חרדות שאין לי. אבל חרדה אחת מעולם לא היתה לי: אף פעם לא פחדתי שאפסיק לכתוב". ב–21 באוגוסט מלאו 14 שנה למותה של דליה רביקוביץ

דורי מנור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דורי מנור

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ