באמת קוראים לי נילי אבל באמת־באמת, קוראים לי קרימהילדה

בשנתיים האחרונות לחייה עבדה נילי מירסקי על תרגום הרומאן האחרון של פרנץ קפקא, "הטירה". היתה לי הזכות הגדולה ללוות אותה בעבודתה ולחזות מקרוב במלאכת האמן הבלתי מתפשרת שלה. אינסוף פעמים שמעתי מפיה את המשפט "היום אני הולכת אחורה", תמיד עם אותה חמדה ילדית של מי שעשתה את המוטל עליה ("לתרגם קדימה") ועכשיו רשאית היא להתמסר לעונג האמיתי שלה — "ללוש את העברית". בימים אלה מלאו שנתיים למותה

אמיר פלג
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמיר פלג

יום אחד, לפני שנים רבות, נכנסה אשה צעירה לחנות הספרים הרוסיים של יהודה בולסלבסקי ברחוב אלנבי. באותו יום, כמו בימים רבים אחרים, התרוצצה לה בין הספרים ילדה אדומת שיער בת חמש בערך. מן הסתם הרגישה שם, בחנות של סבה, כמו בין צעצועיה. רגע פישפשה האשה בספרים וכבר נמשך מבטה אחרי הילדה, שהיתה שקועה במשחקה וכלל לא נתנה דעתה על האנשים סביבה. "ילדה", פנתה אליה האשה בלחש, בהיסוס־מה, "תגידי, איך קוראים לך?" — "קרימהִילדה", ענתה הקטנה בהיסח הדעת ובטבעיות גמורה. את עלילת האפוס הגרמני הקדום "שירת הניבלונגים" הכירה הילדה לפנַי ולפנים, ולילה לילה לפני הירדמה היתה חוזרת ומבקשת מאביה לספר לה את סיפור אהבתה המופלאה של הנסיכה קרימהילדה ואת המעשה בנקמתה האיומה ברוצחי אהובה.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ