אִתי רק שמךָ נשאר כתפִלה, ואותו לוחשת אנֹכי

סיפור אהבתם המיוסר של המשוררת יוכבד בת־מרים והסופר חיים הזז נחתם סופית בנפילתו של בנם המשותף, נחום, במלחמת תש"ח. כל שנותר מאהבתם הוא עשרות מכתבים שהיו טמונים כמאה שנה בין ניירותיו של הזז וקטעים מהם מתפרסמים כאן לראשונה

רות קרטון־בלום וגיל וייסבלאי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רות קרטון־בלום וגיל וייסבלאי

לאחרונה נזדמנה לידינו תגלית ארכיונית מרתקת: עשרות מכתבים שכתבה המשוררת יוכבד בת־מרים הצעירה אל הסופר חיים הזז, ואשר לא פורסמו מעולם. קרוב ל-100 שנה הם היו טמונים בין ניירותיו של הסופר, חבויים מעין כל. מכתבים אלה, במיוחד מימי המהפכה הבולשביקית ומלחמת האזרחים ברוסיה, הם עדות נדירה לפרק חייה העלום של יוכבד בת־מרים טרם עלייתה לארץ, כמשוררת עברייה צעירה ברוסיה הסובייטית. מתוכם עולה לא רק סיפור האהבה המורכב בינה לבין חיים הזז, אלא גם פרטים חדשים בביוגרפיה שלה ואפשרות לקריאות נוספות בשירתה המוקדמת ובעיקר במחזור השירים הראשון שלה, "מרחוק".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ