"קוריגדורה" מאת גייל ג'ונס: פרק לקריאה

ב־1947 מַאט ואני התחתנו. שרתי בקפה של הפִּי באזור רחוב דֶלאוֶור. הוא לא רצה שאשיר אחרי החתונה, כי אמר שבדיוק בשביל זה הוא התחתן אִתי, כדי לפרנס אותי. אמרתי שאני לא שרה רק כדי להתפרנס. אמרתי שאני שרה בגלל שזה משהו שאני צריכה לעשות

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הארץ

ב־1947 מַאט ואני התחתנו. שרתי בקפה של הפִּי באזור רחוב דֶלאוֶור. הוא לא רצה שאשיר אחרי החתונה, כי אמר שבדיוק בשביל זה הוא התחתן אִתי, כדי לפרנס אותי. אמרתי שאני לא שרה רק כדי להתפרנס. אמרתי שאני שרה בגלל שזה משהו שאני צריכה לעשות, אבל הוא אף פעם לא הבין את זה. התחתנו בדצמבר 1947, ובאפריל 1948 מַאט בא שיכור לקפה של הפִּי ואמר שאם אני לא ארד מהבמה הוא יוריד אותי בכוח. לא זזתי, וכמה גברים לקחו את מאט החוצה. כששרתי את הכמה שירים הראשונים יכולתי לראות את מאט מציץ פנימה, הוא נראה שיכור ומרושע, ואחר כך לא ראיתי אותו וחשבתי שהוא הלך הביתה למיטה כדי להפיג את השכרות בשינה. תמיד עזבתי מהדלת האחורית. יורדים כמה מדרגות צרות ודרך סמטה קצרה, ואז מגיעים למלון דרייק, שם מאט ואני התאכסנו באותו זמן. אמרתי לילה טוב ויצאתי כדי לחזור לשם.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ