עם מותו של הסופר אלבר ממי | אני יהודי שניתק עצמו מן הדת היהודית ומן הגיטו

עם מותו של אלבר מֶמִי, גדול סופריה של יהדות תוניסיה ומי שהיה מהראשונים שהתייחסו למושג "יהודים־ערבים" כחלק מהקריאה ליהודים לשוב לארצות הולדתם

חיים סעדון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיים סעדון

אלבר מֶמִי מת ביום שישי, 22 במאי 2020, בביתו ברובע המארה שבפאריס, כשבעה חודשים לפני שהגיע לגיל מאה. הוא היה הוגה דעות חשוב, סופר מחונן ואיש ציבור המעורה היטב בחיי החברה שבה חי וניסה לתרום לרווחתה בדרכו.

הוא פרץ לתודעת הציבור בזכות ספרו החשוב "נציב המלח", שפורסם בצרפתית בשנת 1953 בתוניסיה וזכה בפרס קרתגו היוקרתי לספרות ושנה לאחר מכן, ב-1954, בפרס פֶנֶאוֹן בפאריס, הישג בעל משמעות כבירה לצעיר יהודי מצפון אפריקה. מכאן ואילך נסקה דרכו הספרותית וההגותית. ב-1955 יצא לאור ספרו "הגר" (תורגם לעברית על ידי רוברט אלבז ונירה נחמן, הוצאת קווים, 1986), המספר על נישואיו למי שאינה יהודייה והתגובה הקשה של משפחתו על כך, וב-1957 פירסם את ספרו החשוב "דיוקן הנכבש ולפני כן דיוקן הכובש", שראה אור בפאריס עם הקדמה של ז'אן פול סארטר (תורגם לעברית בידי אבנר להב וראה אור בהוצאת כרמל ומכון ון ליר ב-2005, עם אחרית דבר של דניס שרביט). ארבע שנים מעצבות אלה, 1957-1953, היו התשתית לרבים מספריו שנכתבו לאחר מכן. אך הקדמנו את המאוחר.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ