"עין להודו" מאת יגאל ברונר ודוד שולמן: פרק לקריאה

אפשר להתחיל בשם ״הודו״, המופיע כבר בתנ״ך. במגילת אסתר מסופר שאחשוורוש מלך ״מהודו ועד כוש״. כוש היא אתיופיה של היום. אבל היכן היא הודו של התנ״ך?

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הארץ

מהי הודו?

בקיץ 2016 ישבנו על גדת נהר הצָ׳לָקוּדִי, במרכז קֶרָלָה, תחת אשכולות בננה ועצי קוקוס מיתמרים, וצפינו במשך חמישה־עשר לילות במופע התאטרלי ״בקתת העלים״ — הצגה במסורת הקוְּדִיָאטָּם הקלאסית. על הבימה הלכה ונבנתה לעיני הצופים בקתת העלים שבה יגורו גיבורי הראמאיינה, האפוס הקלאסי של הודו: רָאמָה ואשתו סיתָא. הנסיך ראמה, היורש הלגיטימי לכתר אביו בעיר אָיוֹדְהְיָא, גלה ליער במצוות אביו כתוצאה מקנוניה בחצר המלוכה. אשתו העדינה, הנסיכה סיתא, התעקשה להתלוות אליו בגלות ארוכת השנים אל היער המסוכן, ואתם יצא גם אחיו האהוב של ראמה, לַקְשְׁמָנָה, שדאג לכל צורכיהם בתקופת גלותם. הוא גם זה שנשלח על ידי ראמה לבנות את הבקתה. אכן, ראינו אותו בונה אותה כמה פעמים, כל פעם במשך כמה שעות מאומצות שבהן הוא ניקה את האדמה, חפר יסודות, כרת ענפים לקורות, קטף עלים לקירות, הניח גג, ריפד את האדמה בפרחים ואפילו בנה כמה רהיטים. המופע מסתיים בתום כשישים שעות, לאחר שלקשמנה מזמין את בני הזוג להיכנס אל ביתם החדש, והם אכן נענים להזמנה ומתענגים על הבקתה. עם זאת, הסוף הזה הוא רק ההתחלה. המופע כולו הוא המערכה הראשונה של מחזה ארוך יותר, וכל הצופים יודעים מה מצפה לגיבורים בהמשכו: תחושת הביטחון הנעימה שמשרה בקתת העלים היא מזויפת, ומיד במערכה הבאה פורצת אל הזירה מפלצת אלימה בדמות אשה יפה, שׁוּרְפָּה־נַקְהָא, שהעימות שלה עם ראמה ולקשמנה עתיד להצית שורה של התרחשויות מטלטלות, ובראש ובראשונה חטיפתה של סיתא על ידי אחיה של אותה מפלצת, רָאוָנָה, מלך השדים.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ