הארץ

מתוך "הכמיהה לגאולה"

בני האדם של היום מתים לגאולה, הוא אמר, אותו בחור, אותו דוקטור לפילוסופיה, בשיחה ההיא, אחרי ששוב ציטט קטע מתוך ניטשה, ואחרי ששוב אמר שאני חייב לקרוא אותו יותר לעומק לפני שאני מסתייג ממנו כל כך בחריפות. בני אדם מאז ומעולם רצו גאולה, אבל במאה ה-20 ואולי אפילו קצת לפני, ובטח היום בתקופה הזו שכל אחד חי לבד מול מחשב, בני האדם פשוט צמאים למשהו שיגאל אותם, למשהו שיהפוך להם את החיים על הראש. הוא דיבר על הניכור, על העובדה שבני אדם פשוט מרגישים לבד, שאין להם שום תחושת יציבות, שהכול שברירי, שהיום אתה פה ולךְ תדע איפה תהיה מחר. אנשים יושבים בדירות שלהם ופשוט מרגישים לבד. גם כשהם יוצאים החוצה הם לבד. גם כשהם עם אנשים הם לבד. מה זה לבד? הוא אמר בלי ששאלתי, הם מרגישים מופקרים, הם מרגישים שאף אחד לא באמת אוהב אותם, שבכל רגע הכול יכול להתמוטט. הגאולה של האנשים האלה היא הטלוויזיה או האינטרנט, שם הם מרגישים חיים, שם יש כאילו יציבות, שם יש שִגרה מסוימת, חוקיות, שליטה. תחשוב על כל הכתות האלה שקמות, וכל חבורות הקבלה האלה, ועל הנשים שהולכות אחרי כל מיני גורואים עקומים ומוכנות לחיות בתנאים נוראיים רק כדי שמישהו ייתן להן קצת חום, הקשבה, תשומת לב, רק כדי שמישהו יסתכל עליהן באמת, לא דרך המסך, אלא באמת יקשיב למילים שהן אומרות, יחשוב עליהן. הרבה אנשים מוכנים לאכול הרבה מאוד חרא בשביל קצת תשומת לב, הוא אמר, תחשוב על ההוא מירושלים שלמרות שהוא אנס ופגע ואני לא יודע מה, עדיין יש נשים שנוסעות אחריו לבית המשפט ותומכות בו. שמעתי אחת כזו ברדיו, היא אמרה שהיא פשוט אוהבת אותו. שבשבילה הוא הבנאדם הכי מדהים בעולם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ