"הקץ של קץ העולם" מאת ג'ונתן פראנזן: פרק לקריאה

אפילו אז, ככל שמועד הנסיעה התקרב, לא הצלחתי לגרום לעצמי להגיד שאני נוסע לאנטרקטיקה. אמרתי שוב ושוב ״נראה שאני נוסע לאנטרקטיקה״. טום דיווח על התרגשותו, אבל התחושה שלי, שזה לא מציאותי, שאיני מצליח לצפות בחדווה, רק גדלה וחזקה. אולי זה היה משום שאנטרקטיקה הזכירה לי מוות — המוות האקולוגי שההתחממות הגלובלית מאיימת להמיט עליה, או המועד האחרון לראותה, שמותי שלי ייצג

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הארץ

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ