"צד מערב": יצחק לאור משתלב היטב בעידן הפוסט־אמת

בקובץ המסות שלו חוזר יצחק לאור לרעיון שהמערב הוא אבי כל החטאים ומצביע על שאיפתם הכוזבת של האשכנזים להיות מערביים. אלא שהספר גדוש בסילופים פרשניים ותיאוריות מיושנות

אורין מוריס
אורין מוריס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

עורך אחראי: דן מירון, עורכת הספר: מיכל אסייג

"צד מערב" הוא ספר המסות השלישי של יצחק לאור, ובתוכו שבעה מאמרים ומבוא. כך הייתי פותח מאמר ביקורת על כל ספר אחר מסוג זה. אבל בשביל לכתוב היום על ספר של לאור דרוש ארגז כלים מסוג אחר לגמרי. אז תחילה נחוצות אולי כמה הפרדות עקרוניות. יש לאור המשורר, לאור הסופר ולאור האינטלקטואל, המבקר ואיש ההגות. לאור הוא משורר פורה וחשוב, ועל כך אין כמעט עוררין. אלא שלא על זה נסוב כעת הדיון, אלא על פועלו כאיש רוח וכמבקר, היות שספרו האחרון נענה לפרסונה הזאת, והפרסונה הזאת היא בגדר בעיה לשדה הספרותי. הרי המבקר הוא סוג של שופט. נכון, הוא שופט של יצירות הגות ואמנות, ולהכרעות הדין שלו משקל מועט למדי ושניוני. אלא שעדיין הוא סוג של שופט, ועל כן, כמו שופט ממשי, הוא חייב לדון ללא משוא פנים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ