גילי לפלר מבהירה שבקומיקס הגודל לא קובע

גם אם הבדיחות שחוקות והסצינות צפויות, ספר הקומיקס של גילי לפלר הוא הרהור מסקרן ונועז על מהות המדיום

תום שפירא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תום שפירא

יותר מסיפור, או אפילו אוסף סיפורים, "ספר הקומיקס הממש ממש קטן" של גילי לפלר נראה כמו ניסוי סגנוני. אי לכך הסבלנות של הקוראים ומידת הסלחנות שלהם לאבסטרקטיות של היצירה הזאת, אפילו בממדיה המיניאטוריים, תלויות בחיבור שלהם למדיום הקומיקס. אלו שכבר מכירים את הכללים, שיודעים כיצד יצירה "אמורה" להתנהג, כנראה יפיקו יותר הנאה משבירת הכללים המכוונת, בעוד שהקורא ההדיוט ייצא עם תחושת פספוס. אין כאן ניסיון לקבוע כלל, ייתכן שהקורא המנוסה ישתעמם במהירות ושהקורא המתחיל ייתפס דווקא למתיקות של העיצוב ולהומור הפשוט, אבל זאת נראית המלצה יעילה לקראת הקריאה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ