"האטרנאוט": קומיקס ארגנטיני מפורסם, שרלוונטי מאוד לימי הקורונה

רומן גרפי משנות ה-50, שתורגם באחרונה לאנגלית, מיטיב להציג את האימה ואת השבריריות של הסדר הקיים הקורס בעקבות שלג מסתורי, שמביא למותם של המונים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

"היינו כמו רובינזון קרוזו, זנוחים בבתים שלנו, אך הים שהקיף אותנו היה ים המוות" (מתוך "האטרנאוט")

ברומן הגרפי "האטרנאוט", שכתב הקטור חרמאן אוסטרהלד ואייר פרנסיסקו סולאנו לופס, יש אזכורים רבים לרובינזון קרוזו, גיבור ספרו של דניאל דפו, ולים הפתוח והמסוכן. ואולם, בקריאת הקומיקס נזכרתי דווקא בדמותו של ישמעאל מ"מובי דיק" של הרמן מלוויל. בניגוד לרובינזון קרוזו, גיבור בודד לרוב, ישמעאל הוא חלק מצוות: אדם פשוט, חסר משמעות כמעט, שחשיבותו לא במעשיו אלא במה שהוא רואה. למרות שמו המפוצץ, גיבור "האטרנאוט", הנוסע בנצח (כפי שאסטרונאוט בעברית הוא טייס חלל אפשר כנראה לתרגם את משמעות שמו — The Eternaut — לטייס הנצח או לנוסע בנצח), שצץ לו לילה אחד בסוף שנות ה–50 ובפיו סיפור על העתיד הקרוב, הוא לא יותר מכל־אדם, איש שהעוברים ושבים יחלפו על פניו ברחוב בלי להקדיש לו מבט. אך דווקא בגלל פשטותו, סיפורו מעורר החלחלה על גורל האנושות מרגיש כה קרוב ואישי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ