"תולדות האנושות: היסטוריה מאוירת": אימפריית המדיה של יובל נח הררי הגיעה גם לקומיקס

העיבוד החדש ל"קיצור תולדות האנושות" מיטיב להנגיש את ההיסטוריה לקוראים צעירים. ואולם, כיצירה בפני עצמה, היא מחווירה לעומת המקור ומזכירה יותר ספר לימוד עם איורים ופחות פרויקט אמנותי עצמאי

תום שפירא
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תום שפירא

גם אם לא אהבתם אותו, אי אפשר להכחיש ש"קיצור תולדות האנושות", רב־המכר של ההיסטוריון יובל נח הררי (2011), נהפך כבר מזמן לתופעה של ממש, שחורגת הרבה מעבר לאיכויותיו של הספר. ספק רב אם מישהו, כולל הררי עצמו, שיער, אפילו בתחזיות האופטימיות ביותר, כי הספר יזכה להצלחה כה מסחררת.

הספר ושני הספרים של הררי שבאו בעקבותיו, "ההיסטוריה של המחר" (2015) ו"21 מחשבות על המאה ה–21" (2018), ששלושתם פורסמו בהוצאת כנרת, זמורה, דביר, שלטו ביד רמה במשך זמן רב ברשימות רבי־המכר של ספרי עיון בארץ ובחו"ל. "קיצור תולדות האנושות" תורגם לעשרות שפות, נמכר במיליוני עותקים, נהפך לתערוכה במוזיאון ישראל, עתיד לזכות לגרסה קולנועית בהפקת רידלי סקוט, ובאחרונה גם עובד לספר קומיקס. תיאורטית, זהו רעיון טוב. השילוב של איור וטקסט בקומיקס יכול להיות מושלם להעברת ידע מורכב בצורה נגישה. מה שהררי מסביר בספרו ב–1,000 מלים, הקומיקס מסוגל לשקף בתמונה אחת. ואכן, "תולדות האנושות: היסטוריה מאוירת", גרסת הקומיקס, שחלקה הראשון על "הולדת האדם" ראה אור באחרונה בעשרות שפות בו־זמנית, מנגישה את ספרו של הררי לקוראים צעירים. ואולם, כיצירה בפני עצמה, חוויית הקריאה בה אינה מספקת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ