בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנחל עוז ועד פאת שדה

אטלס ההתיישבות בישראל מצביע על שינוי מסוים במהותם של השמות הניתנים ליישובים. לא עוד שמות המציינים נחישות ותעוזה, כי אם שמות נינוחים יותר, הלקוחים מן הטבע ומן הרוגע

תגובות

אטלס ההתיישבות בישראל - שמות היישובים והמקומות בישראל,
עורכת חנה ביתן, משרד ראש הממשלה, 2004 ,208 עמודים

שאלו לו להמגיד מזלוטשוב: "במקום שהתורה מספרת, שה' הביא את בעלי החיים לאדם למען יקרא להם שמות, נאמר: 'וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו'. מה פירוש נפש חיה?" השיב המגיד: "הרי יודעים אתם, שכל יצור יש לו שורש נפשו בעולמות העליונים, שהוא יונק ממנו את חיותו. אדם הראשון ידע את שורש הנפשות של כל הברואים וקרא לכל אחד בשמו הנכון, הכל לפי חיות נפשו". דומה שכאדם הראשון כך גם ועדת השמות הממשלתית שבמשרד ראש הממשלה, על מדעניה ומומחיה, ידעה אח חיות נפשו של כל אתר בארץ ישראל, ונתנה לו את שמו הראוי.

הידעתם, למשל, ש"אור הגנוז" הוא יישוב קהילתי בגליל, ששמו הסמלי שאוב מספרות הקבלה והחסידות, או ש"השביל לגלבוע" הוא מוקד תיירותי של אמנות בגליל, שמקור שמו הוא דתי-פילוסופי, או ש"עיר אובות" הוא מקום בערבה התיכונה, שלמעשה אינו עיר ואין בו כלל אובות, או ש"בסמ"ה" הוא יישוב עירוני-ערבי בעמק נחל עירון, שמקור שמו בצירוף ראשי התיבות של הכפרים ברטעה המערבית, עין א-סהלה ומועאוויה שאוחדו למועצה מקומית אחת, או ששגב שלום הוא יישוב בדווי בבקעת באר שבע, שרצה דווקא לקבל שם עברי עם המלה שלום, או ש"נוה אטי"ב", מושב בגולן, מקור שמו מראשי התיבות של ארבעה מחברי גרעין נח"ל, שנפלו באזור החרמון: יאיר אלגרנטי, אברהם המאירי, בנימין חדד וטוביה שיקינגר?

אך אם נסעתם בכבישי הארץ, האם ידעתם שצומת "הרטוב" או צומת "בית אשל" הם על שמם של יישובים שהיו קיימים רק לפני הקמת המדינה, או שצומת "בית המכס" נקרא על שם תחנת גבול לשעבר, בין ישראל לסוריה באזור גשר בנות יעקב, ושצומת "האכסניה" נקרא על שום זיקתו לאכסניה שבראש הר פוריה ליד טבריה, ושצומת "חלפתא" הוא על שם רבי אבא חלפתא, ושצומת "הלוחם הבדווי" נקרא על שם האנדרטה לחללי הבדווים שבקרבת מקום, ושמקור השם למחלף "מסובים" הוא משום שבאזור בני ברק, על פי התלמוד, היו רבי עקיבא ורבי טרפון מסובים?

עובדות אלה ורבות אחרות מופיעות באטלס חדש, הכולל את השמות העבריים ומקורותיהם של יותר מאלף יישובים שנוסדו בארץ ישראל, וכן שמות של מאות צמתים ומחלפים.

הספר "שמות במרחב - דו"ח היסטורי על מתן שמות בארצות הברית" מאת הגיאוגרף האמריקאי ג'ורג' סטיוארט, שפורסם ב-1958, מציין לפחות עשר קטיגוריות למתן שמות בתקופות עברו: שמות תיאוריים, שמות אסוציאטיוויים, שמות הקשורים באירועים, שמות המדגישים אחיזה וקניין, זיכרון, ציון לשבח, יצירה, אטימולוגיה עממית, שמות המועברים ממקום אחר, ואף שמות שניתנו בטעות. אין ספק ששמות הם בעלי השפעה בשחזור העבר, והשפה חושפת את מאוויי בני האדם העומדים לפני מציאות חדשה. כאשר המושבות באפריקה היו להיות למדינות עצמאיות, אחד הצעדים הראשונים שנקטו התושבים המקומיים היה שינוי שמות המקומות שניתנו לדמויות קולוניאליות מפורסמות בעבר. גם שמות של מדינות השתנו: וולטה עילית נהפכה לבורקנה פסו, קונגו - זאיר, ניאסלנד - מלאווי, ואילו באסיה, מזרח פקיסטאן - בנגלדש.

מחזור נוסף של שינויי שמות התרחש בשנות התשעים, בברית המועצות, עם נפילתו של המשטר הקומוניסטי. אלפי שמות עברו אז שינוי, והיו כאלה שאף הוחזר להם השם מן התקופה הצארית. בפולניה, למשל, שונו כל השמות הגרמניים שנותרו בשטחים שסופחו אליה אחרי מלחמת העולם השנייה: דנציג - גדנסק, ברסלאו - ורוצלב, שטטין - שצ'צ'ין ועוד. תהליך דומה עובר עתה על דרום אפריקה, שבה רוצים האפריקאים השחורים לשנות, אחרי ביטול משטר האפרטהייד, את שם המדינה לאזניה, וכן את כל שמות הערים שניתנו בעבר לדמויות אפריקנריות ובריטיות.

גם במדינת ישראל שונו אחרי מלחמת העצמאות מאות שמות של יישובים ואתרים גיאוגרפיים, שנשאו בזמנו שמות ערביים. היה זה תהליך של מתן ביטוי לעצמאות מחודשת, יהודית, ישראלית וטריטוריאלית. ביובל השנים הראשון של מדינת ישראל ניתנו כחמישית מכל השמות לאתרים בשטחים, שברובם באו לבטא את הזיקה של הישראלים לעבר ההיסטורי של ארצם: מבוא דותן, אלון מורה, מעלה לבונה, עופרה, בית אל, בית חורון, מעלה מכמש, מבוא ביתר ותקוע, הם רק חלק קטן מכל אלה. למעלה משלושים שמות ניתנו ליישובים ברמת הגולן, שבאו לבטא את האחיזה הישראלית בחבל ארץ זה לאחר שסופח: אבני איתן, אניעם, קלע, נמרוד, קשת, יונתן, מעלה גמלא ועוד הם, ללא ספק, ביטויים של עוז ונחישות. מול אלה ידעה ישראל גם לתת שמות של יישובים בשימוש חוזר: יבול, דקל, חולית, סופה ואחרים ניתנו מחדש ליישובים שפונו מחבל ימית ושהוקמו מחדש בחבל שלום שבנגב המערבי. יש להניח שאם תתבצע ההתנתקות מגוש קטיף עד ספטמבר 2005, ייתוספו כשלושים שמות למאגר השימוש החוזר של הוועדה.

מהי אותה נטייה אנושית של בני אדם לתת שמות במרחב? דומה שאנשים נותנים שמות למקומות משתי סיבות עיקריות: האחת, כי זה כנראה צורך פסיכולוגי חשוב, מפני שכינוי פירושו ידיעת הלא-ידוע, והשנייה, נוף ללא שמות משול לקבוצת אנשים ללא זהות. לפיכך נוהגים בני אדם לתת שמות למקומות שמחזיקים בהם, ולפעמים גם למקומות שמעבר ליכולת שליטתם, כדוגמת השמות שניתנו לחלקים מסוימים בכוכב מאדים.

כ-1,300 שמות נתנה ליישובים בארץ ישראל ועדת השמות הממשלתית מאז היווסדה. אכן, זה שיעור גדול מאוד בארץ כה קטנה. אם נוסיף אליהם עוד כ-400 שמות של צמתים ומחלפים, שניתנו באותה תקופה, נקבל כ-1,700 שמות במדינת ישראל ובשטחים, או כ-17 שמות בממוצע לקמ"ר, וכל זאת ללא שמות ההרים, הנחלים, הוואדיות, העמקים והעצמים הגיאוגרפיים הרבים, שעדיין לא נכללו באטלס כלשהו.

מה הם המקורות לשמות היישובים? פתגם סיני אומר: "ראשית חוכמה היא לכנות בשמות הנכונים". כצפוי, השמות ההיסטוריים רבים ביותר: אשדוד, אשקלון, בית חורון, מודיעין, עין דור ועוד. שמות על פי פסוקים ומטבעות לשון ממקורות יהודיים הם, למשל, גלגל, מעלה אדומים, תאשור, איילת השחר, בן שמן, מסילת ציון. שמות פרטיים מן המקורות היהודיים שניתנו ליישובים הם: אליפז, אלעזר, כרם בן-זמרה, עתניאל, שלומציון. שמות המנציחים אישים, אגודות או מפעלים הקשורים בתולדות הציונות ובניין הארץ הם: אבן יהודה (ע"ש אליעזר בן-יהודה), כפר נטר (ע"ש יעקב קרל נטר ממייסדי "כל ישראל חברים"), מעוז חיים (ע"ש חיים שטורמן גואל אדמות עמק בית שאן), כפר מל"ל (ע"ש משה ליב לילינבלום, מראשי חובבי ציון), כפר ביל"ו לזכר תנועת הביל"ויים.

בין שמות המנציחים חללים ומבצעים הקשורים למלחמות ישראל אפשר לציין את אבשלום, גבעת כ"ח, פלמחים, משמר השבעה. שמות סמליים הקשורים לערכי הביטחון וההגנה בחיי היישוב הם: נחל עוז, עין צורים, הגושרים, תקומה. שמות חקלאיים ושמות מעולם הצומח והחי הם: אלונים, בית שקמה, מכמורת, נצרים, שדה בוקר. שמות גיאוגרפיים כלליים הם: אפיק, בת ים, מעגן, עין גב, צוקים, ואילו שמות בעלי צליל, צורה ובעלי משמעות עבריים הם, באר אורה (במקום באר חנדס), הר גלה (במקום בית ג'ילא), פצאל (במקום ח'רבת אל-פצאל), ראש העין (במקום ראס אל-עין).

יש להתייחס גם אל התקופה שבה ניתנו השמות. מתוך הנתונים שבאטלס מתברר ששמות היסטוריים ניתנו לרוב ליישובים בראשית שנות העשרים, עם תחילת המנדט הבריטי בארץ והעליות השלישית והרביעית של יהודים לארץ ישראל. שמות היסטוריים רבים גם ניתנו לאחר הקמת המדינה, וכן אחרי מלחמת ששת הימים, עם ההתנחלות בטריטוריה חדשה. התקופה שבה ניתנו השמות הרבים ביותר היתה 1952-1948, וכן שנות השמונים, עם התגברות ההתנחלות. בשנות התשעים לא ניתנו שמות רבים, כך שנוספו רק שמות כחצרות יסף, פאת שדה, בת חפר, מתן, אלעד, ולאחר מכן השם ליישוב הקהילתי שמשית שבעמק יזרעאל, והשם מרחב עם בנגב לזכרו של רחבעם זאבי. אחרוני השמות בשנת 2003 היו באר מילכה, גבעות בר, נוה תמרים ורוח מדבר בנגב, וצור יצחק בשרון לזכרו של יצחק רבין.

דומה שחל כיום שינוי מסוים במהותם של השמות הניתנים ליישובים. לא עוד שמות המציינים נחישות ותעוזה, כי אם שמות רכים ונינוחים יותר, הלקוחים מן הטבע ומן הרוגע (בת הדר, דוגית, פאת שדה, כרכום, נופים). נראה שזה סימן להתייצבותו של המערך היישובי בישראל ולביטחונו.

המידע המרוכז באטלס זה הוא תמצית של עשייה והוויה ישראלית ויהודית בתקופה של למעלה משמונים שנה. כל אלה סדורים בצורה עניינית ומדעית, המושכים את העין ואת הלב, הן בעריכתם ובמראי המקום, והן במפות הצבעוניות הנלוות.



מפת מידבא. "ראשית חוכמה היא לכנות בשמות הנכונים"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו