בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למלא את החסר

חושבים יהדות מתקדמת מסע להכרת היהדות הרפורמית

תגובות

עורך: הרב מאיר אזרי. הוצאת בבל, 223 עמ', 84 שקלים

בשנים האחרונות נתקל הישראלי הממוצע יותר ויותר בתנועה ליהדות מתקדמת. במודעות המתפרסמות לקראת החגים מציעה התנועה יהדות אלטרנטיבית למבקשים תפילה בשפה מובנת, שוויון בין המינים והתייחסות לישראל של היום. בהפגנות למען אוכלוסיות במצוקה, כולל הציבורים הלא-יהודיים המתגוררים בקרבנו, רבניה צועדים בראש הדורשים צדק חברתי למען הזולת. גם כשמדובר ביוזמות דתיות וחברתיות אורתודוקסיות כגון נשות "קולך", שאין להן כל קשר לתנועה זו, הכינוי "רפורמי" מהדהד באוויר בפי המתנגדים לחידושים המוצעים.

ואולם מעבר לעניינים אלה, רוב האוכלוסיה בארץ אינה יודעת דבר על התנועה ליהדות מתקדמת, שמה הרשמי של התנועה הרפורמית בארץ. הדברים נכונים ביתר שאת ביחס לביסוס התיאולוגי של התנועה ואף ביחס לחלק לא מבוטל מהפרקסיס שלה. הקובץ שלפנינו, בעריכת הרב מאיר אזרי, רבה של קהילת "בית דניאל" ליהדות מתקדמת בתל אביב, מבקש למלא את החסר ולספק לקורא העברי מעין מורה נבוכים לתולדותיה, אמונותיה ופעילותה של תנועה זו.

הקובץ כולל 19 מאמרים קצרים מאת 16 רבנים, פעילים ומקורבים לתנועה ליהדות מתקדמת. מאמר הפתיחה מאת עורך הקובץ, "שער ליהדות המתקדמת", מבקש להציג את ההצדקה ההיסטורית והתיאולוגית לקיומה של תנועת תיקונים בדת בכלל, והתנועה ליהדות מתקדמת במיוחד. באמצעות מובאות מהתנ"ך, התלמוד הבבלי, הירושלמי, אמרות חז"ל, הרמב"ם, הרב קוק (שבוודאי מתהפך בקברו לנוכח השימוש שנעשה בו כאן), ואף המשורר יהודה עמיחי, מציג אזרי את מה שהוא רואה כמגמה רצופה של פתיחות, שינוי, תיקון, ואף רפורמה בדת היהודית במהלך הדורות. יש שיחלקו על הצגת הדברים והפרשנות ההיסטורית, אך ניתן לומר שהיא מייצגת נאמנה את עמדת התנועה הרפורמית באשר להצדקת הביסוס ההיסטורי לקיומה.

הניסיון לראות בתנועה הרפורמית תוצאה מובהקת ואופציה מועדפת של ההתפתחות ההיסטורית של היהדות משותף למאמרים רבים בקובץ, ביניהם אלה של הרב ד"ר משה חיים ויילר ז"ל על הגישה הרפורמית למצוות בימינו, או של הרב אריק יופי המציג השקפה מתקדמת על שמירת מצוות. לוזה של הגישה - מבחינה תיאולוגית המחויבות למצוות והרצון "להיות מצווה" כלשון המאמר הראשון, ומבחינה מעשית - הקפדה על שמירת מצוות שבין אדם לחברו, בחינת הרלוונטיות של מצוות שבין אדם למקום ובירור הדרך הטובה ביותר ליישומן בדורנו.

מאמרים אחרים, כגון אלה של הרבה גליה סדר והרבה תמר דבדבני, עוסקים במעמד השוויוני שהתנועה מעניקה לנשים. כפי שמדגישה סדן במאמר מעורר מחשבה, המנתח את הקונצפציה של "אשת חיל" בראי התנועה, הנשים בתנועה ליהדות מתקדמת "נמנות על העדה". היא נספרת למניין, מקדשת את בעלה בטקס החופה, חותמת כעדה על שטר הכתובה ואף אומרת קדיש.

על אף הדגש החזק שהתנועה שמה על חשיבות המצוות שבין אדם לחברו, קבוצה אחרת של מאמרים עוסקת דווקא באחד הביטויים המובהקים של הקשר שבין אדם למקום - התפילה. המאמר הבולט בקבוצה זו הוא ללא ספק זה של הרב פרופ' יעקב יוסף פטוחובסקי ז"ל, שהיה עד מותו בגיל מופלג אחד הרבנים הבכירים בתנועה בארה"ב וחוקר תפילה בעל שם עולמי. במאמר, שהיה ראוי להתפרסם בכל כתב עת היסטורי ואף אורתודוקסי-תיאולוגי העוסק בתולדות התפילה, פורש לפנינו פטוחובסקי את ההתפתחות ההיסטורית והרעיונית של השינויים שבוצעו בליטורגיה היהודית במהלך הדורות, עד לשינויים שהכניסה התנועה ליהדות מתקדמת. אלה התאפיינו בשינוי שפת התפילה (בחו"ל) והעברתה מעברית עתיקה למודרנית (בארץ) כדי שתהיה מובנת לרוב הציבור, מניעת חזרות שהאריכו את התפילה ומנעו, לדעת מעצבי הסידור הרפורמי, את כוונת המתפללים, וכן השמטת קטעים שנחשבו לאנכרוניסטיים ולא רלבנטיים בימינו.

מאמרים נוספים בקובץ עוסקים בקונצפציה ש"כולנו יהודים מתקדמים" (גדעון גלעד), התנועה הרפורמית כ"יהדות של אמת" (משה נגבי), "צדק חברתי כמרכיב מכונן בסדר יומה הדתי של היהדות המתקדמת" (גלעד קריב), ו"עיקרי אמונה ליהדות ליברלית" (מרדכי רותם).

כדי להציג לפני הקורא את ה"אני מאמין" של התנועה ליהדות מתקדמת החליט העורך לסיים את הקובץ במצע התנועה בישראל. תעודה זו, המחולקת לשלושה שערים, עוסקת בשלושה מעגלים מרכזיים התוחמים את חייהם של חברי התנועה: אמונה, דפוסי התנהגות ומדינה. בשער הראשון מוסברת עמדת התנועה כלפי האל, האדם, המשפחה, הקהילה והעם. בשער השני מופיעות הגישות לתורה, לאורח החיים היהודי, להלכה, לשבת, למעגל השנה וטקסי חיים, לתפילה, צדק, מוסר ותיקון עולם, ולשוויון בין המינים. השער השלישי מוקדש לגישת היהדות המתקדמת למדינת ישראל ולתושביה, יהודים ולא יהודים כאחד, ליהדות התפוצות ולזרמים אחרים ביהדות הקיימים היום.

לפני שאדון בכמה מהנקודות הבולטות בספר זהו המקום לגילוי נאות: אני יהודייה אורתודוקסית. אולי יהיו שיטענו כי הדבר פוסל אותי מלכתוב על ספר המציג אורח חיים ואמונה המנוגדים לשלי, בעוד שאחרים יאמרו בזהירות שמתעוררת אולי התנגשות פנימית בין זהותי הדתית לצורך להתייחס באופן אקדמי מובהק לספר. אך דווקא היכרותי, כהיסטוריונית, עם תולדות התנועה, והביסוס התיאולוגי שלה בהשוואה לכור מחצבתם האורתודוקסי של חלק ממייסדיה, מעוררת אצלי כמה נקודות ביקורת לגבי קובץ חשוב זה.

ראשית למטרת הספר. העורך כותב בהקדמתו כי "אסופת מאמרים זו נועדה להפגיש את הישראלי המתלבט עם התנועה ליהדות מתקדמת וראיית עולמה היהודית הייחודית המחפשת ביטוי ישראלי כן לאור תנאי הזמן והמקום" (עמ' 8). ואכן המאמרים על גוניהם השונים מציגים היבטים אלה ואחרים של התנועה, חלקם באור ישראלי, אחרים כלליים יותר המתייחסים לארץ ולתפוצות כאחד. אך נדמה לי שכדי להבין את התנועה ליהדות מתקדמת במלואה יש צורך להתייחס אליה דרך ארבע פריזמות: ההיסטורית-תיאולוגית, הפעילות העכשווית, ההגדרתית והשוואתית.

חלק ממאמרי הקובץ עוסקים בפריזמה הראשונה ומציגים - תוך כדי דיון על נושאי מאמריהם - את ההיבט ההיסטורי-תיאולוגי של התנועה. דווקא כאן ניכר פער עצום בין המאמרים. יש מאמרים מעמיקים, רובם של זקני התנועה מהדור הקודם, ילידי חו"ל, שרוב פעילותם או כולה התרחשה בניכר, הקורעים לנו אשנב לתיאולוגיה ולפרקסיס הרפורמיים. אך לצדם מופיעים לא מעט מאמרים שכתבו רבני התנועה ופעיליה בארץ, החסרים את העומק התיאולוגי הנדרש כדי להסביר לאנשים חושבים לא רק את מהות התנועה היום, אלא את ביסוסה הרעיוני והתיאולוגי שהביאו למצב הדברים המתואר בכל סוגיה נדונה. נראה שדרוש עוד זמן עד שחלק מרבניה וחוקריה של התנועה ליהדות מתקדמת בארץ יגיעו לרמת עמיתיהם בתנועה מהדור הקודם.

נקודה זו קשורה לעניין השני שהזכרתי, הצגת הפעילות העכשווית של התנועה. המאמרים העוסקים בהיבט זה בקובץ נכתבו ברובם בידי רבנים ורבות הפעילים בארץ. הפעילות בתחומים רבים, כגון מעמד האשה, צדק חברתי וכדומה, מצטיירים כמבורכים ביותר בכל חברה מתוקנת, אך האם בכך ייחודה של התנועה ליהדות מתקדמת? חסרים לי תיאורים וניתוחים של טקסי מעגלי השנה וטקסי מעברי חיים של התנועה, המייחדים אותה מהזרמים היהודיים האחרים והאמורים למשוך דווקא אותם "מתלבטים" שהרב אזרי פונה אליהם בהקדמתו היפה. ודווקא חבל שאין על כך יותר בקובץ, מאחר שהדבר היה מעשיר את הקורא - הדתי והחילוני כאחד - בהבנת מהותה ופעילותה של התנועה היום.

עניין זה מביא אותי לנקודה השלישית, ההגדרתית. הציבור בארץ נוהג להתבטא בהכללות. או שאתה דתי או שאתה חילוני. כל "דתי" הוא "דוס", בין אם הוא חובש כיפה שחורה, סרוגה, רקומה, או כל אופציה אחרת של כיסוי ראש מטעמי דת. וכל מי שלא כזה הוא חילוני. ישנה כמובן הגדרת הביניים של מסורתי (להבדיל מ"מסורתי", הכינוי לתנועה הקונסרבטיבית בארץ) אך זו שייכת לרוב - כך בעולם ההכללות - למזרחים, שעדיין מקדשים בליל שישי לפני שפותחים טלוויזיה, או הולכים אפילו לבית הכנסת בשבת לפני שנוסעים למשחק כדורגל. היכן התנועה ליהדות מתקדמת ממקמת את עצמה? האם בגוון של "דתי", של "חילוני" או משהו חדש? עניין זה, החשוב כל כך להגדרה האישית העצמית של רבים מבין היהודים הישראלים, נעדר לחלוטין בספר.

וזה מביא אותי לנקודה האחרונה, ההשוואתית. התנועה ליהדות מתקדמת אינה פועלת בוואקום, וגם אינה היחידה שמציבה לפני הציבור היהודי מה שמכונה היום "יהדות אחרת". לכן נראה לי שניתן להבין את ייחודה רק בהשוואה לאלטרנטיבות שלה ביהדות בת זמננו. ישנם מאמרים חשובים ביותר בקובץ, כמו מאמריהם של פטוחובסקי והרב גונטר פלאוט, המסבירים את ההתפתחות הדיאלקטית שהובילה את השינויים בפרקסיס ובדוגמה של התנועה הרפורמית בהשוואה ליהדות האורתודוקסית. אך מה בין תנועה זו לתנועה הקונסרבטיבית (בארץ: התנועה ליהדות מסורתית)? מה ייחודה של התנועה ליהדות מתקדמת בהשוואה למסורתית, שניסתה אף היא להתאים את היהדות למודרנה? חבל שאין כמעט מלה על כך בספר, בייחוד בשל העובדה ששתי התנועות מתחרות היום בארץ על לבו ודפוסי יהדותו של הציבור הלא-אורתודוקסי.

פרופ' יהודית באומל משמשת ראש התוכנית ליהדות זמננו בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו