בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"יום-יום אני 'מחזיר' אלי את משה רבנו"

תגובות

בסדרה "יהדות כאן ועכשיו", הרואה אור בהוצאת ידיעות אחרונות, התפרסם בימים אלה ספר מרתק במיוחד, אחד המפגשים הפוריים בין ספרות המקרא ליוצרים והוגים ישראלים בני-זמננו: "הוגים בפרשה", המכנס 53 מסות העוסקות בהשפעת פרשת השבוע על ההגות והיצירה היהודית לאורך הדורות (בין הכותבים: אליעזר שביד, אביגדור שנאן, רחל אליאור וכריסטוף שמידט). עורך הספר הוא הרב פרופ' נפתלי רוטנברג, רב היישוב הר-אדר ועמית-בכיר במכון ון ליר בירושלים, בוגר ישיבת קמניץ ובעל דוקטור לפילוסופיה, ומי שהביא לנו ב-2001 את הספר "פותחים שבוע: אנשי רוח ותרבות ישראלים כותבים על פרשת השבוע". אליו שלחנו השבוע את שאלון "הארץ, ספרים", עם שינויים מתבקשים.

*

איזו דמות מקראית השאירה עליך את הרושם החזק ביותר?

משה. אפשר אחרת? אישיות של מתח בלתי-פתיר בין התפתחות רוחנית אישית לבין מנהיגות ציבורית פוליטית. המודל האולטימטיבי לאליטה אינטלקטואלית: אליטיסט לא מתנשא, חכם שחוכמתו מתבטאת בענווה. האדם שהגיע לשיא ההתפתחות האנושית, הקריב את שלמותו למען התפתחותו (פרש מאשתו), וגם חטא ולא הצליח להיות חלק מהגשמת מפעלו: "כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא". משה, שלא קם ולא יקום עוד נביא כמותו, לא הותיר לנו מקום לחיות על המתים ולעשות ממנו עבודה זרה כי לא ידע איש מקום קבורתו.

איזה מנהיג מקראי היית מבקש להחזיר אלינו?

אין כל משמעות לדמויות מקראיות אלא במסגרת ה"זמן" המקראי. עליהם היה להתמודד עם המציאות המתוארת בסיפור המקראי ובמידה שעשו זאת, תוך כדי עמידה במבחן המוסרי, אנו עשויים ללמוד מכך איזה מוסר השכל עבורנו. נח, איש צדיק היה בדורותיו ואם היה בדורו של אברהם אבינו אולי לא היה נחשב. יפתח בדורו כשמואל בדורו. ואולם אנו "מחזירים" אלינו כל הזמן את דמויות המקרא, כאשר אנו עוסקים בסיפוריהן. מבחינה זו אני "מחזיר" אלי יום-יום את משה רבנו, כאישיות שכל אחד צריך לשאוף להיות כמותה.

מבין "פרשות השבוע", מהי הקרובה אליך ביותר?

אין אחת כזאת. בכל שבת במנחה, כאשר מתחילים לקרוא בפרשת השבת הבאה, אני חש שהיא המעניינת מכולן. אבל אם בכל זאת לבחור: בראשית - בריאת אדם זכר ונקבה; יתרו - מתן תורה; שופטים - "ושפטו את העם משפט צדק"; האזינו - שירת התוכחה; וזאת הברכה - פרידת משה מן העם בברכה.

לאיזו מבין "פרשות השבוע" יש בעיניך המשמעות האקטואלית ביותר?

התורה איננה מהדורת חדשות. המשמעות האקטואלית מושלכת על הפרשה ואיננה נובעת ממנה. מי שמאמין בתורה מן השמים, הופך אותה לאקטואלית מכוח אמונתו, ומי שרואה בה ערש התרבות היהודית ומקור השראה הופך אותה לכזו מכוח זהותו התרבותית. דרשנים התייחסו לאקטואליה, עשו שימוש בפרשה וביקשו ללמוד ממנה על המציאות. כך גם אני נוהג לעתים. בשבת פרשת קורח, למשל, השוויתי את האלימים באצטלה דתית לעדת קורח, המיוצגת היום ע"י יהודים המתעטפים בטליתות שכולן תכלת, רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. טוענים "כולם קדושים" אך הם נטולי קדושה.

מי אתה הכי מצטער שלא יוכל לקרוא את הספר?

היה מתבקש שאומר: אבי ואמי ז"ל. הם היו מאוד נהנים וחוזרים וקוראים בספר הזה. אבל באמת אינני מצטער על כך. הם קראו הרבה מאוד מקרא, משנה, תלמוד, אגדה, פילוסופיה, ספרות, שירה, מחזות - ושיתפו אותנו בכל מה שקראו. הספר הזה הוא במידה מסוימת השתקפות של סוג התרבות שספגתי בבית.



נפתלי רוטנברג רב היישוב הר-אדר ועמית בכיר במכון ון ליר. בימים אלה יצא לאור בעריכתו הספר "הוגים בפרשה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו