מזמור

תירגם מפולנית רפי וייכרט

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

הו, כמה חדירים הם גבולות מעשה אדם! כמה עננים חולפים מעליהם בלי להענש, כמה חולות מדבר נעים מארץ לארץ, כמה אבני הרים מדרדרות אל אדמת נכר בדלוגי קנטור!

האם עלי להזכיר צפור אחר צפור במעופה, או את נחיתתה על מחסום שהורד? לו יהא זה רק דרור - וכבר זנבו בחוץ לארץ, אף שמקורו עדין בארץ. ועוד מעז להסתחרר!

משלל החרקים אסתפק בנמלה, שבין נעלו השמאלית והימנית של שומר הגבול מסרבת להשיב: מנין ולאן.

אוח, לראות את כל המהומה הזאת בבהירות בבת אחת בכל היבשות!

האין זה הליגוסטרום התרבותי מן הגדה השניה שמבריח דר? הנהר את העלה המאה אלף? מי אם לא הדיונון, החצוף ארך הזרועות, חוצה את גבול המים הטריטוריאליים?

אפשר בכלל לדבר על סדר כלשהו, אם אפלו את הכוכבים לא נתן לרוח כ? שיהיה ברור למי כל אחד מאיר?

וההתפזרות המגנה של הערפל! והאבק שמתישב על כל הערבה כלה, כאלו לא נחצתה לשנים! והתפשטות הקול על גלי אויר ציתנים: היללות המזמנות והגרגורים הרומזניים.

רק האנושי יכול להיות זר באמת. השאר - ערבובית יערות, עבודת החפרפרת ורוח.

ליגוסטרום תרבותי - שיח נוי ממשפחת הזיתיים; משמש בארצות הברית לגדר חיה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ