בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העיקר הארבעה-עשר: שמירת הסוד

הנוצרים החדשים בפורטוגל במאה העשרים, מאת שמואל שוורץ, תירגם והוסיף מבוא והערות דב סטוצ'ינסקי, הוצאת מרכז דינור ומרכז זלמן שזר / קונטרסים - מקורות ומחקרים, 2005, 287 עמודים

תגובות

שמונים שנה חלפו למן צאתו לאור של הספר "הנוצרים החדשים בפורטוגל במאה העשרים" (1925) מאת שמואל שוורץ בפורטוגל, מקום מגוריו, ועד להופעתו בתרגום עברי, אף שהוא נוגע באחת הטראומות הקשות והבלתי נשכחות שפגעו בעם ישראל. הסיפור על הימצאותם של צאצאי אנוסים, השומרים עד היום בחשאי על מנהגים יהודיים ועל חגים יהודיים ולהם תפילות מיוחדות, ידוע בציבור בישראל בקווים כלליים. הם מתגוררים בכפרים ובעיירות שונות בפורטוגל, בעיקר בצפון-מזרח המדינה, באזורים ביירס וטראש אוס מונטש, אבל גם בערים פורטו וקואימברה שבמערב המדינה. בספר המרתק הזה, שמצורף לו מבוא מפורט ומעמיק של ד"ר דב סטוצ'ינסקי, חוקר יהדות פורטוגל, יש לא רק כדי לעורר עניין, אלא אפילו כדי לעורר התרגשות. לכך נוספו אוסף התפילות בתרגום עברי (שהשתתפו בו המשוררת שולמית חוה הלוי והעורכת רות טוויג) וביבליוגרפיה עשירה.

שמואל שוורץ, מחבר הספר, משכיל יליד פולין (1880), למד בילדותו ב"חדר", ובנעוריו למד הנדסת כבישים וגשרים בפאריס. בן 24 סיים את לימודיו בבית הספר הגבוה להנדסת מכרות בפאריס והחל לעבוד במפעלי הנפט בבאקו באזרביג'אן, במכרות פחם בפולין, באנגליה, בספרד ועוד. בן 34 נשא לאשה את בתו של הבנקאי הציוני שמואל ברבש מאודסה. מלחמת העולם הראשונה הביאה את בני הזוג לפורטוגל, והם השתקעו בליסבון. שוורץ עבד במכרות הבדיל במזרח המדינה, וכך התוודע אל "הנוצרים החדשים" )Christaos novos(, כפי שכונו האנוסים בפורטוגל ובמושבותיה (ברזיל, גואה, קאפו ורדה).

כאשר החליטו מלכי קשטיליה לטהר את ארצם מיהודים ניתנה ליהודים הברירה להתנצר או לצאת את הארץ. חלקם הגדול עזב, מיעוטם התנצר. חלק מן המגורשים עברו את הגבול לפורטוגל, וכידוע הפליגו אחרים למרוקו, עברו את הגבול לצרפת, באו לאיטליה, ורבים בחרו להשתקע באימפריה העות'מאנית. לא עברו חמש שנים ובפורטוגל התעוררה בעיה דומה, כשהמלך ביקש לשאת לאשה את בתם של מלכי קשטיליה, אלא ששם לא יכלו היהודים לצאת, ונערכה המרת דת כפויה על כל האוכלוסיה היהודית. מתי מעט הצליחו לברוח.

אם אכן, כפי שסבורים החוקרים, היה מניין יהודי פורטוגל בסוף המאה ה-15, לעת ההמרה, כעשרים אחוזים מכלל תושבי המדינה, אפשר להבין מה רב מספרם כיום של צאצאי היהודים שם. במשך השנים הם נטמעו בקרב הנוצרים, להוציא קהילות קטנות שדבקו בסתר ביהדותן. מקרב אלה שדבקו ביהדות בסתר הועמדו במאות ה-16 וה-17 למשפט האינקוויזיציה לא מעטים - גם בברזיל - ואף הועלו על המוקד, או נעצרו לכל חייהם במנזרים.

והנה, למרות הרדיפות, מוצאים עד היום קהילות קטנות, המשמרות מנהגים יהודיים ומתפללות, אמנם בלשון הפורטוגלית, תפילות יהודיות. החגים שהם משמרים הם שלושה: יום הכיפורים, חג הפסח, ותענית אסתר - כן הם שומרים את השבת ומתפללים שלוש פעמים ביום. יש להם קבורה מיוחדת ואין הם אוכלים חזיר בשבת ובמועדים. כמו כן נהגו להתחתן אך ורק בתוך העדה.

לפי השערתו ההגיונית מאוד של החוקר דב סטוצ'ינסקי היתה תופעת הנוצרים החדשים התולדה של האפליה נגדם, ולא פרי "של זהות יהודית חיובית פנימית". היתה בפורטוגל שנאה גדולה לנוצרים החדשים, ובמאה ה-16 היה פוגרום בליסבון שבו מצאו את מותם כאלפיים איש. סטוצ'ינסקי מספר כי עד לראשית המאה העשרים היו עדיין כנסיות במחוזות הצפון, שנהגו להפריד במחיצה בשעת התפילה בין המתפללים הנוצרים החדשים לבין הנוצרים הוותיקים.

שוורץ מספר כיצד התוודע אל הנוצרים החדשים של בלמונטה, עד כמה קשה היה לרכוש את אמונם, ואיך התברר לו כי הנשים הן ששימרו את התפילות שידעו על פה, ואף את המסורות, וכי בהתכנסויות של הקהילה הן שימשו חזניות וניהלו את הטקסים. "האומללים האלה", מספר שוורץ, "מעולם לא שמעו על השפה העברית ועל קיומה, ולכן המשיכו לחשוד בי. עד שערב אחד, כשהיינו בבלמונטה וניסינו כדרכנו לשכנע את הנוצרים החדשים בלאומיותנו היהודית", ביקשה אותו זקנה אחת שיגיד להם לפחות תפילה אחת "באותה שפה יהודית שאתה טוען כי היא שפת היהודים!" שוורץ החליט לומר את "שמע ישראל", ושם לב שבכל פעם שנאמרת המלה "אדוני" מכסות הנשים את עיניהן בידיהן. "ולאחר שסיימנו את התפילה הקצרה", מספר שוורץ, "אמרה אותה זקנה, שביקשה מאתנו להתפלל, אל הסובבות אותה בסמכותיות: 'הוא יהודי אמיתי, כי ביטא את השם אדוני!"

יש להעיר ששוורץ לא היה "המגלה" הראשון של הנוצרים החדשים, אלא שפגישתו עמם בבלמונטה הביאה אותו לחקר התופעה, ופרסום ספרו היה רק חלק מגל של ספרים בתחום זה, ביניהם גם ספרים בעלי מגמות אנטישמיות.

החידוש הגדול בספרו הוא דבר הפיזור הרחב של קהילות הנוצרים החדשים ואוסף התפילות שלהם המובא בספרו. באחת התפילות ליום השבת, למשל, בזמן הדלקת הנר, נאמר (בתרגום מפורטוגלית): "ברוך אתה אלוהי, אדוני, אדוני שלי, אשר ציוונו במצוותיו המבורכות והמקודשות מאוד להדליק פתיל קדוש זה להאיר ולחוג את לילו הקדוש של האדון, למען יאיר האדון את נפשנו ויושיענו מאשמות, עוונות וחטאים. אמן, האדון, אליך השמים יעלה ויבוא" (עמ' 168).

תפילה אחרת דומה למזמור הנאמר בתפילת שחרית "יגדל אלוהים חי וישתבח", המביא באופן פיוטי את שלושה-עשר עיקרי האמונה של הרמב"ם. השיר שנרשם על ידי שוורץ נקרא "תפילת אני מאמין". הוא נשמר כמובן בפורטוגלית ומונה את "מצוות תורתנו הקדושה שהן שלוש-עשרה". וככל התפילות, גם זו מובאת בספר בשפת המקור ובתרגום עברי. על פי הסדר המופיע גם ב"יגדל אלוהים חי" מופיעים כאן שלושה-עשר העיקרים של הרמב"ם.

אמנם אין המזמור הפורטוגלי מביא תרגום של ממש למזמור העברי, שלפי המסורת נתחבר באיטליה במאה ה-14, כנראה על ידי עמנואל הרומי, ובכל זאת יש בנוסח שלו משהו שמזכיר מאוד את המזמור הזה. והנפש מתמלאת תימהון, איך שרד המזמור הזה, או איך שרדו שלושה-עשר העיקרים של הרמב"ם מן המאה ה-12, הנאמרים בסוף תפילת שחרית של חול, בתפילה בלשון הפורטוגלית אצל הנוצרים החדשים, שאף לא ידעו על קיומה של השפה העברית, וסירבו לשתף את המחבר בסודותיהם, כי האמינו ששמירת הסוד היא אחד מעיקרי האמונה. שלושה-עשר העיקרים של הרמב"ם, או המזמור שבפתח תפילת שחרית, שרד אצלם איפוא בפורטוגלית כ-500 שנים, והם אפילו על הרמב"ם לא שמעו. קשה להאמין.

מה שמלמד אותנו על האופן שבו משתמרים ערכי תרבות בפינות מואפלות ולא ידועות מאות שנים עד שהן שבות ומגיחות ויוצאות שוב לאור, ומעט מאוד נשתנה בהן, אף שהחליפו לשון בלשון.



נוצרים חדשים מציינים את חג הפסח בסעודה בחיק הטבע. פורטוגל, 1930



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו