תמונה ורודה של זוגיות טריוויאלית ומוכרת

ח.פ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ח.פ

אתה אוהב אותי אבנר ברנהיימר. הוצאת חרגול פלוס, 203 עמ', 75 שקלים

באחד הקטעים המרגשים בספרו של ז'אן ז'נה, "המדונה של הפרחים", יוצאים אלוהית, הזונה הטרנסווסטיטית, מדונה, הגנב יפה התואר, ומאהבם השחור המסוקס ממועדון לילה פריסאי, אי-שם בשנות ה-30 של המאה שעברה. בעודם מהדסים חזרה הביתה, ברחובות הריקים והקרים של שעת בוקר מוקדמת זו, חושבת לה אלוהית על המרחק הרב, האינסופי, בינה לבין הבורגנים שעוד רגע יקיצו משנתם. ההבנה שכל כך מעט יודעים עליה ועל חבריה, שחייהם כל כך שונים ומסתוריים, מספקת לה סוג של נחמה.

אין ספק, השקט של שעת הבוקר המוקדמת הוא תפאורה מבריקה שבה בוחר ז'נה לארח את המפגש בין שני העולמות הרחוקים והשונים כל כך זה מזה: עולמם הסוער, ההזוי, האקסטרווגנטי והדקדנטי של הומואים פריסאיים בין שתי מלחמות העולם, ועולמם הנינוח, השבע, המשעמם והמוגן של "האזרחים הרגילים", הבורגנים בני אותו זמן. ז'נה לא היה יוצא דופן כמובן במידור הזה, ובראיית שני העולמות הללו כקוטביים כל כך.

התיאורטיקן מישל פוקו, בספרו המהפכני "ההיסטוריה של המיניות" (1976), הטיל על הקהילה ההומוסקסואלית לשמש כחיל-חלוץ בשיבושן ובפרימתן של ההבניות המיניות הדכאניות שעליהן מושתתת החברה המערבית: קידוש הבתולין, נישואים וכיוצא באלה. די אם נזכיר יוצרים הומואים ישראלים מלפני 20 ו-30 שנה, כמו הסופר יותם ראובני והבמאי עמוס גוטמן, ונראה שגם אצלם, עולמם של אלה שמעדיפים את בני מינם היה תמיד קודר, מסתורי, מושך ומנחם, אך בעיקר כמובן - שונה. מאז חלפו שנים רבות.

ציור של פרח פורח, בקווים גרפיים חדים ובצבעוניות עזה, ועליו שתי חיפושיות אדמדמות ולבביות הנראות כזוג אוהבים, מתנוסס על כריכת ספרו של אבנר ברנהיימר, המבוסס על טורו האישי שפורסם בשנים האחרונות בעיתון "הזמן הוורוד". בלשון חדה ומושחזת, עם המון הומור וביקורת עצמית, מתאר ברנהיימר את חיי היומיום שלו ושל בן זוגו ב-15 השנים האחרונות - על נסיעותיהם המשותפות לחו"ל, מריבות עם השכנה, הליכה לים בשבת או טיול עם הכלבה. קיבוצם של הטורים בספר אינו כרונולוגי, והנראטיב של תולדות הקשר של ברנהיימר ובן זוגו קיים אמנם, אך חוויית הקריאה כמעט משכיחה אותו, ומעמידה אותו בצלו הרחב של מטען פוליטי מזהיר ומבטיח, ממש כמו הפרח הצבעוני שמצויר על הכריכה: זוגיות בין גברים היא טריוויאלית, מוכרת ונורמטיבית ממש כמו זוגיות הטרוסק סואלית. לא זו בלבד, היא אף מעניקה להווי החיים הבורגני, שהיא חלק ממנו, קסם חדש ומרענן.

ייתכן שמקור הקסם שהזוגיות החד-מינית מעניקה להווי החיים הבורגני נעוץ בעבר, בימי המחתרת האקסטרווגנטיים של הקהילה. סיפורים על קוקסינל טורקי למשל, שאבנר וערן מאמצים כאשר הם גרים בלוס אנג'לס, נראה, לפחות בעיניהם של קוראים פוטנציאליים, שגרים במרחק של יותר מקילומטר מגינת שיינקין, אקזוטי ומופלא. גם המסיבות, הפתיחות ושלל חומרי הטריוויה על סלבריטאים ישראלים שהספר משופע בהם מוסיפים לדימויה המעניין והנוצץ של הזוגיות החד-מינית. אך עם כל זאת, בניגוד לייצוגים שהוזכרו מן העבר, ברנהיימר, כמעט כחלוץ בייצוג ההומואיות בספרות העברית, מקפיד למסגר את כל ה"גלאם" הזה בתוך מסגרת, שתלויה באופן בורגני ונינוח בסלון המשפחתי.

התנאים, אגב, המאפשרים הכניסה לאותו סלון ברורים מאוד: הזוגיות של אבנר וערן מקבילה לזוגיות הטרוסקסואלית בצורתה המודרנית והנאורה: כלומר, מבוססת על אהבה והערכה הדדית, מונוגמית, בעלת חוקיות פנימית וברורה, וכללי המשחק והטרמינולוגיה שלה ברורים מאוד. אבנר וערן חוגגים יום נישואים, מכנים זה את זה "בעלי", משתתפים בארוחות משפחתיות בסופי שבוע וכיוצא באלה.

"נכון לרגע זה אנחנו חושבים לאמץ", כותב ברנהיימר בטור בשם "לא לפני הילדים", המשובץ, לא במקרה, בסוף הספר. נראה ששאלת ההורות החד-מינית היא הסוגייה האחרונה שאבנר וערן - פרוטוטיפים של זוג הומואים תל-אביביים מצליח - נדרשים לעבור כדי להתרווח באופן סופי בתחומי הנורמה. האם יצליחו? עושה רושם שכן.

אך שאלה אחרת מהדהדת לאורך כל הקריאה בספר החכם והחשוב הזה: מהו מקום המפגש של סיפור ההצלחה הזה, העונה לשם "אתה אוהב אותי", סדר היום הפוליטי של הקהילה ההומו-לסבית בארץ? האם לסבית מחיפה או הומו מירושלים יכולים להזדהות עם סיפור חייהם הנוצץ והבועתי-משהו של אבנר וערן, או לפחות לשאוב ממנו השראה? גם אם כן, זה יהיה כנראה קצת קשה. בניגוד לאנטי-גיבורים של ז'נה או של גוטמן, אורח חייהם של אבנר וערן המצליחים ובני מזל לא ממש מצליח לדבר אל הומו שהוריו דתיים, או שמשכורתו לא משבצת אותו בעשירון הכלכלי העליון. ורודה ככל שתהיה, התמונה שברנהיימר מציג נגישה רק למעטים, ולכל השאר היא נשארת מבוצרת.

הכותב הוא מבקר תרבות וספרות



אבנר ברנהיימר. "אתה אוהב אותי" הוא ספרו הראשון של העיתונאי והתסריטאי אבנר ברנהיימר. זהו קובץ של טורים וסיפורים שכתב ברנהיימר במגזין "הזמן הוורוד"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ