השם, כוכב עליון

יורם מלצר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים1
יורם מלצר

הנסיעה המשעממת בנוף המעוקר של כביש 6 מזמנת לפחות תובנה תיאולוגית. באחד המקומות, לא מאלה המוסתרים מהעין בחומת ההפרדה, צצה כתובת גדולה על בניין בגוש עירוני חסר ייחוד: "ד' הוא האלוקים".

איננו זקוקים להודעה הזאת קבל עם ועדה כדי לדעת במי ובמה מדובר. האל האחד והיחיד שאליו מתכוונים הוא אלוהי היהודים, ה-אלוהים, שבכתיבה נהוג גם לסמן את שמו באמצעות הצירוף "ה'". מובן שנוכח ההצהרה באותה כתובת אפשר לשאול שאלות על השימוש ברבים וביחיד (אל/אלוהים) ולתהות מדוע לא נמצא משפט כמו בצורה הבאה: "ד' הוא האל". דומה שבעברית, כפי שהוא מתפקדת כיום, המלה "אלוהים" (ובוודאי, מקבילתה "אלוקים") קרובה יותר לשם פרטי מאשר "אל". המלה "אל" מציינת בעיקר את המושג הכללי, כלומר אל באשר הוא אל. יש לשים לב ש"אלוהים" אמנם קרוב לשם פרטי אבל אינו כזה לחלוטין. מבחינה תחבירית הדבר ניכר בכך שהוא מיודע: "האלוהים". כלומר, במלה "אלוהים" קיימת מידה מסוימת של מהות כללית של שם עצם לא-מיודע.

הסימן "ה'" בא במקום השם בן ארבע האותיות, שהיהודים נמנעים מלכתוב. הרישום "ד'" הוא רישום חלופי המבטא זהירות כפולה ומכופלת. לא רק שאין כותבים את השם בעל ארבע האותיות, אלא שאין כותבים אפילו את האות "ה" לבדה במקומו; "זזים משבצת אחת הצדה" וכותבים "ד'". דומה לכך החלפת ה-ה' ב-ק' הקרובה לה בצורה. כך מתקבל המשפט "ד' הוא האלוקים".

אלא שאין זה כל הסיפור, כמובן. בשפת הדיבור של המקפידים נקרא אלוהי היהודים, שאת שמו המפורש אסור לומר, "השם". אפשר לטעון שהדבר אינו כך ושהתיבה "השם" היא החלפה מוכנית של אותו צירוף בעל ארבע אותיות בסימן האומר "פה היה צריך להיאמר השם", אלא ש"השם" היה כבר מזמן לשמו של אלוהי היהודים בפי דוברי העברית הדתיים. ראיה לכך מצויה באנגלית של היהודים הדתיים דוברי האנגלית. כל ילד יהודי אמריקאי יודע מי הוא "HaShem". באנגלית של אותם יהודים, המלה HaShem מתפקדת כשם פרטי לכל דבר.

אחת הפונקציות המשעשעות של Google היא הפונקציה define, שמאפשרת למשתמש להקליד מלה או מושג ולקבל הגדרות מסודרות המצויות ברשת. הקלדת הבקשה "define: HaShem" מפיקה תוצאות משעשעות ביותר. עיקר הנאמר בהן הוא שזו הצורה שיהודים מכנים בה את אלוהים בדיבור היומיומי שבפיהם. אחד האתרים מסביר (באנגלית במקור, כמובן) ש"יש איסור בתורה לעשות שימוש ללא צורך בשמותיו של HaShem ולכן משתמשים בשם 'HaShem'...". מקום אחר מסביר שהמושג מתייחס לשמו של... "The LORD" (כך במקור). לא די ש-Lord ייכתב באות גדולה, אלא "מקפידים" וכותבים את כולו באותיות גדולות. מי שמצוי בעולם ההזוי של דרכי ההתחמקות מנשיאת שמו של אלוהים לשווא מכיר את הצירוף המשונה d-G, הבא במקום God, כדי להבטיח שבכל הקשור לאלוהים יידע האדם שלא לציין את כל האותיות, אפילו באנגלית, קל וחומר בעברית. אלא שכאן נתקלת הזהירות בבעיה. התו "-" אינו בגדר אות במנועי החיפוש, ולכן "d-G" אינו צירוף בר-חיפוש. מה עושים? מוחקים עוד: ברחבי הרשת נפוץ הכתיב Gd, בשתי אותיות.

אין אלה כל תולדותיו של השם, כמובן. בקרוב אסקור גם את הופעת הגרש ("אורי'ה קנה לחמני'ה") וגם את שמו של השם בפי ערביי ארץ-ישראל. בעזרת השם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ