בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

את הספר הזה צריכים לקרוא גם מי שלא משתתפים בתחרות כפילי המינגוויי

ארנסט המינגוויי הפך לאייקון בזכות פריס והאלכוהול והנשים וציד האריות; אבל ההדפסה מחדש של יצירותיו בעברית מוכיחה כי האיש עם הזקן והגולף העבה כתב כמה מן העמודים המרתקים בתולדות הספרות המודרנית

תגובות

וזרח השמש ארנסט המינגוויי. תירגם מאנגלית: יואב כ"ץ.
הוצאת פן, הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד, 283 עמ', 88 שקלים

"'וזרח השמש' נחשב מיד עם צאתו לאור לרומן גדול וביסס את מעמדו של ארנסט המינגוויי כאחד מאמני הפרוזה החשובים ומהיוצרים הבולטים בתקופתו"; כך מכריז הכיתוב על עטיפתו האחורית של הספר, שפורסם לראשונה באנגלית ב-1926, ולאחרונה ראה אור בתרגום חדש לעברית בהוצאת פן, ידיעות אחרונות וספרי חמד, כחלק מהפרויקט המבורך של הדפסתם מחדש של ספרי המינגוויי בעברית.

אלא שמעמדו של המינגוויי בתרבות כיום מורכב לא רק מערכן של יצירותיו הספרותיות, אלא גם מהפרסונה המצטברת שלו כסופר/נהג אמבולנס במלחמת העולם הראשונה, צייד אריות וחובב ספורט ונשים. למעשה, דמותו הציבורית של המינגוויי האפילה לא פעם על הישגיו האמנותיים. העטיפה היפהפיה לספר, בעיצובה של עדה רוטנברג, יכולה להדגים בצורה מעניינת את המתח שממשיך להתקיים עד היום בין המינגוויי כאייקון תרבותי לבין המינגוויי כרב-אמן של הספרות האמריקאית.

כמו בכריכות "הזקן והים" ו"הקץ לנשק", שכבר ראו אור בסדרה הנוכחית, השער של "וזרח השמש" מחולק לשני חלקים, המופרדים בבירור זה מזה. בחלק העליון, על רקע שחור, מופיע תצלום פורטרט בשחור-לבן של המינגוויי המבוגר, עם שניים מסימני ההיכר שלו: הזקן הלבן וסוודר הגולף העבה, שני פריטי חובה עבור המתחרים בתחרות השנתית של כפילי המינגוויי הנערכת בכל קיץ בפלורידה. בחלק התחתון של העטיפה, על רקע אדום, מופיע איור בקווי מתאר גסים של פר המסתער לעבר גלימה אדומה, רמז למלחמות-הפרים בפמפלונה שבספרד, שאותם היטיב המינגוויי לתאר בספרו. בין שני החלקים מחבר מעין "תו איכות" זהוב, הכתובת "פרס נובל לספרות", המבטיחה שהעניין ביצירות המינגוויי יימשך גם לאחר שהאובססיה לגבי דמות המאצ'ו שהוא דאג לטפח לעצמו בחייו תדעך.

הרומן "וזרח השמש" מייצג "דור אבוד" בספרות האמריקאית, כפי שמבשר האפיגרף הראשון לספר, ציטוט של הסופרת האמריקאית גרטרוד שטיין האומרת בשיחה: "אתם כולכם דור אבוד". שטיין התכוונה בדבריה לאותם סופרים אמריקאים צעירים שחיו בפריס בשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים (כגון המינגוויי, עזרא פאונד, פ. סקוט פיצג'רלד ואחרים), והתפכחו מהערכים האמריקאיים שעליהם התחנכו לאחר שחוו את הזוועות של מלחמת העולם הראשונה. שטיין, שסייעה להמינגוויי בכתיבה בתחילת דרכו וכן הציגה אותו לסלון הספרותי המשגשג של פריס באותה תקופה, אומרת לגולים האמריקאים הצעירים שהשתתפו במלחמה: "אין לכם כבוד לשום דבר. אתם שותים את עצמכם למוות".

ואכן, אחד הדברים שבולטים במיוחד בקריאת "וזרח השמש" הוא כמות האלכוהול האינסופית שצורכות הדמויות ברומן: המספר, ג'ייק בארנס, כתב אמריקאי בפריס שנפצע במלחמה באיבר מינו ומאז סובל מאימפוטנציה; הליידי האנגלייה ברט אשלי, מושא אהבתו הבלתי-אפשרית; ארוסה פושט הרגל מייק קמפבל, שנמצא דרך קבע תחת השפעת האלכוהול; הסופר היהודי-אמריקאי רוברט כהן, מתאגרף לשעבר; וביל גורטון, סופר אמריקאי נוסף המצטרף לחבורה לקראת מסעה למלחמות-הפרים בספרד. תחושות הניכור והבדידות, האהבה הבלתי-ממומשת, העקרות הרוחנית והעקרות הפיסית הגודשות את הרומן, כולן מאפיינות את הכתיבה של סופרי "הדור האבוד".

עם פרסומו של הרומן ב-1926, הוא החל מיד להכות גלים במולדתו של המינגוויי. מעבר לכך שהוא זיכה את מחברו בשבחי הביקורת על סגנון כתיבתו הריאליסטי בתיאור מלחמות-הפרים וכן על הדיאלוגים המבריקים שלו, "וזרח השמש" השפיע על דור שלם של אמריקאים צעירים, שמצא בו ביטוי לתחושות החרדה והייאוש שפקדו אותו לאחר מלחמת העולם הראשונה. סטודנטיות צעירות בקולג' הצטיידו בתספורת קצרה, חצאיות צמר וסוודרים צמודים בסגנון ליידי ברט, התגלמות "האשה החדשה" שאינה מתביישת להתעקש על צרכיה המיניים, וגברים צעירים קפצו על האונייה הראשונה לפריס.

בנוסף, שיעור ההשתתפות של זרים בפיאסטה בפמפלונה עלה פלאים מאז כתב עליה המינגוויי. רק הוליווד ואמו של המינגוויי, שאמרה כי זהו הספר ה"מלוכלך" של השנה, לא מיהרו להצטרף לחגיגה. אחרי ככלות הכל, כיצד היה קוד ההפקה השמרני של הוליווד אמור להתמודד עם סרט על גבר אימפוטנט שמתרועע עם זונות, אשה משוחררת מינית שיוצאת לבלות בחברת הומוסקסואלים וחבורת גברים שיכורים שנוטה לגדף? מסיבות אלו ואחרות, למרות שכבר בשנות ה-40 קנה הבמאי הווארד הוקס את הזכויות לתסריט, הגרסה הקולנועית הופקה רק ב-1957 בהשתתפות אווה גארדנר בתפקיד ליידי ברט. המינגוויי, שהיה קפדן מאוד בכל הנוגע לדיוק בפרטים, חשש כי הצופים יבחינו שהסצינות המתרחשות בספרד צולמו למעשה במקסיקו, ועזב את הקרנת הסרט בהפגנתיות לאחר כחצי שעה בלבד.

אף שהתכנים של "וזרח השמש" כבר אינם מזעזעים כמו שהיו בזמנם, יש לרומן עדיין הרבה מאוד מה להציע לקוראים עכשוויים. מעבר לחלון שהוא מספק לאחת התקופות המלהיבות ביותר של הספרות המערבית במאה העשרים, השליטה שמפגין המינגוויי באפיון מספר רב של דמויות באמצעות כמה שיותר דיאלוגים וכמה שפחות תיאורים ומונולוגים פנימיים ראויה להערצה.

בתרגומו החדש של יואב כ"ץ לעברית, שאף הוסיף הערות ענייניות שתורמות לחוויית הקריאה, נשמרת הזרימה של כתיבתו הקולחת של המינגוויי. כ"ץ מקפיד לשמור על משלב הדיבור של המקור, הכולל לא מעט סלנג וקללות, חלקי משפטים ותחביר מסולף. 80 שנה לאחר שפורסם לראשונה באנגלית, וכ-40 שנה אחרי תרגומו הראשון לעברית, זוכה "וזרח השמש" למתיחת פנים מרעננת.

Sun Also Rises \ Ernest Hemingway

דפנה רופין לומדת לתואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו