בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלושה ספרים בקצרה: האח האחרון, צבע, אור וריח הדרים ולפעמים זה מצליח

תגובות

האח האחרון

נטשה אפאנה. תירגמה מצרפתית: רמה איילון. הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 141 עמ', 74 שקלים

בסגנונה הבהיר והפשוט ועם זאת הפיוטי יוצרת נטשה אפאנה, על בסיס אמיתות היסטוריות, ספר שאי אפשר להינתק ממנו, ובעיקר מהגיבור שלו, ראג', שהוא גם המספר.

כשהוא כבן 70 ומוטל על ערש דווי, נזכר ראג' בילדותו ונעוריו: הוא נולד בכפר נידח במאוריציוס, לאב אלים ושיכור ולאם אוהבת. אחיו הגדול ואחיו הקטן נספים בשיטפון שפקד את האי, ודווקא הוא, החלוש והעלוב מביניהם, נותר בחיים. משפחתו עוברת לגור סמוך לכלא בו-באסן, שאביו עובד בו כשומר.

באחד הימים פוגש ראג' את דוד, ילד מקבוצת היהודים שגורשו ב-1940 מחופי ארץ-ישראל אל מאוריציוס, שם נכלאו. ידידות עמוקה נקשרת בין השניים למרות מגבלות השפה, וראג' מחליט להבריח את דוד מהמאסר. ראג' דבק בדוד כאילו הוא אחיו ומקווה שגם דוד מתמסר לפנטסיית ההצלה שהוא שוגה בה. המציאות טופחת על פניהם במהירות והסיפור מסתיים בטרגדיה כפולה.

איכשהו המספר ניצל וכעת הוא פורש את סיפורם של הפליטים היהודים מבעד לעיני הילד שהיה. "האח האחרון" הוא ספר שאסור להחמיץ.

צבע, אור וריח הדרים

אילנה הראל. הוצאת גוונים, 239 עמ', 85 שקלים

"ימי בראשית", שפותח את הקובץ "צבע, אור וריח הדרים", הוא סיפור מבטיח: הוא כתוב בעדינות רבה, בעברית יפה ובגעגועים גדולים. במרכזו משפחה שמנסה למצוא לעצמה מקום מגורים בימים שאחרי מלחמת העצמאות. אבי המשפחה יוצא לאתר בית מתאים בעיר שתושביה הערבים עזבו אותה. אחרי שהוא מסדר את הבית החדש, הוא חוזר למחרת ומגלה שהמקום נפרץ ונשדד. המשפחה עוברת עוד כמה טלטלות עד שהיא מגיעה לבית הקבע שלה. הסיפורים הבאים מספרים את תולדותיה של אותה משפחה ובעיקר של הגיבורה, אבל הקוראים מגלים שעדינות הכתיבה לא מספיקה וצריך גם עלילה, שלא קיימת בספר. שוב ושוב מתוארים היחסים בין הוריה של הגיבורה, המאכלים שהיתה מבשלת אמה לאביה, הקפה השחור שהיתה מגישה לו מדי בוקר, העבודות השונות שמצא האב כדי לפרנס את המשפחה והאווירה ששרתה בבית - אבל הסיפורים נעדרי דרמה, אפילו הקטנה ביותר, שתאפשר לקוראים לנעוץ שיניהם במשהו. לכן הם נותרים כתפאורה בלבד, שמחכה לאירועים שיתחוללו בה. בהיעדרם של אלה, הופכים הטקסטים לאוסף זיכרונות משפחתיים, שאין בהם עניין אמיתי.

לפעמים זה מצליח

דניאלה סגל. הוצאת מודן, 238 עמ', 88 שקלים

אלינה שניידרמן נולדה לאב יהודי ולאם נוצרייה בפולין שאחרי מלחמת העולם השנייה. המשפחה עולה לארץ לאחר שנולדים שני ילדים נוספים ונתקלת בכל קשיי ההגירה הרגילים, בנוסף לאלה שנובעים מהעובדה שאמה של הגיבורה לא יהודייה.

האב, אדם חרוץ אבל קשה, מכה את בתו ועושה בה מעשים מגונים. כשהיא ואחותה גדלות מעט, הן נשלחות לפנימייה של המיסיון ביפו, שם הן מקבלות חינוך קתולי למהדרין, ואלינה לומדת שפות ומרחיבה את השכלתה. כשהיא מחליטה לעזוב את המנזר, היא שבה לבית הוריה, מוצאת עבודה וגם חבר, נישאת לו, מביאה ילדים לעולם, מתפייסת עם אחותה ומתעמתת עם אביה.

"לפעמים זה מצליח" הוא לא ספר ספרותי אלא סיפור חיים מרתק, שכנראה חיכה שנים רבות כדי להיכתב. בכתיבתו קיים גם גורם תרפויטי, ובזה טמון כוחו. זהו סיפור של ילדה שהודות לאינטליגנציה שלה, לכישרונה לשרוד ולחינה החיצוני הצליחה לפלס את דרכה בחיים, והיא מביטה בהם היום בלי שיפוטיות.

הכוח והתנופה שהיא מספרת בהם את קורותיה לא מאפשרים להניח את הספר ולו לרגע אחד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו