בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ואן לבן

תגובות

ואן לבן בפאתי היער

ואן לבן לבד בעשב הרטב

דלתותיו חתומות

אור חלבי מטפטף על חלונותיו

דבים ושועלים באים ומתענינים

בתכולתו המסתורית

דבר המשורר:

בהתחלה ציירתי ציור שרואים בו ואן לבן בסמוך ליער.

תוך כדי ציור אמרתי לעצמי ואן לבן, ואן לבן.

אהבתי את הניגון של שתי המלים.

אחר כך צירפתי להן מלה נוספת, כהמשך לאותו ניגון: ואן לבן לבד.

ואז, מתוך הניגון הזה, נולד השיר.

דבר המבקר:

גם בשיר הזה, כמו ברבים משיריו המוקדמים יותר, חוזר המשורר הוותיק ועוסק בנושאים הרומנטיים החביבים עליו: היער (היער השחור?) משכנם של סודות אפלים, הוואן החתום, רכבם של טרוריסטים ועבריינים למיניהם, המסמל אלימות חבויה; החיות החביבות, התמימות למראה, שאינן אלא חיות טרף מסוכנות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו