צעצועים

תירגם מיידיש בני מר

אברהם סוצקבר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אברהם סוצקבר

שמרי, בתי, כל צעצוע,

יהיו לך כלם אהובים.

ועם עלותם על יצוע

פרשי עליהם כוכבים.

עשב מתוק תני כפלים

לסוס הזהב הרעב.

ואל תשכחי ערדלים

כשנשר-הים ינשב.

וגם פעמון, אם השכימה,

תני לבבה בידה.

לשום צעצוע אין אמא,

והיא שם בוכה לבדה.

שמרי עליהם מכל שבר,

זכור לי עוד יום - יום הדין -

בבות ברחובות מכל עבר,

אבל לא היו ילדים.

בשבוע הבא תמלא שנה למותו של המשורר היידי אברהם סוצקבר (1913-2010). סוצקבר, איש וילנה, חי רוב שנותיו בישראל והרבה לכתוב על הטבע הארץ-ישראלי ועל היומיום האנושי. אבל ביצירתו חזר שוב ושוב, מכל מקום, אל גטו וילנה, שכבר בו כתב כמה משיריו המהדהדים ביותר. גם השיר "צעצועים" (שפילצייג) נכתב כעבור שנים, בישראל, ועולה בו תמונת הגטו הריק מילדים. השיר התפרסם לראשונה בספר "אין מדבר סיני" (במדבר סיני), 1956, במחזור "אבא וילד", ותורגם מאז כמה פעמים.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ