בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צעצועים

תירגם מיידיש בני מר

תגובות

שמרי, בתי, כל צעצוע,

יהיו לך כלם אהובים.

ועם עלותם על יצוע

פרשי עליהם כוכבים.

עשב מתוק תני כפלים

לסוס הזהב הרעב.

ואל תשכחי ערדלים

כשנשר-הים ינשב.

וגם פעמון, אם השכימה,

תני לבבה בידה.

לשום צעצוע אין אמא,

והיא שם בוכה לבדה.

שמרי עליהם מכל שבר,

זכור לי עוד יום - יום הדין -

בבות ברחובות מכל עבר,

אבל לא היו ילדים.

בשבוע הבא תמלא שנה למותו של המשורר היידי אברהם סוצקבר (1913-2010). סוצקבר, איש וילנה, חי רוב שנותיו בישראל והרבה לכתוב על הטבע הארץ-ישראלי ועל היומיום האנושי. אבל ביצירתו חזר שוב ושוב, מכל מקום, אל גטו וילנה, שכבר בו כתב כמה משיריו המהדהדים ביותר. גם השיר "צעצועים" (שפילצייג) נכתב כעבור שנים, בישראל, ועולה בו תמונת הגטו הריק מילדים. השיר התפרסם לראשונה בספר "אין מדבר סיני" (במדבר סיני), 1956, במחזור "אבא וילד", ותורגם מאז כמה פעמים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו