בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמש שאלות לדן מירון | הוצאה שהיא מוסד

הוצאת מוסד ביאליק חוגגת 75 שנה. פרופ' דן מירון מספר על הלבטים איך למצוא דרך ליצירות קלאסיות במציאות של ימינו, איך לפעול במסגרת אילוצים מסחריים ואיך להתחדש כדי לפנות לקוראים צעירים

תגובות

לאחר מותו של חיים נחמן ביאליק ב-1934, ביקשו בכירי התנועה הציונית להנציח את זכרו במפעל שיוקדש לספרות, תרבות וחינוך. רעיונות שונים להנצחה הועלו, ובהם הקמת קרן תרבות על שם המשורר ובניית שכונות מגורים לסופרים הארץ-ישראלים. בוויכוח הכריע נשיא ההסתדרות הציונית, נחום סוקולוב, באומרו: "הספרות היא בת חורגת להסתדרות הציונית. נוכיח שאנחנו מתחילים להתעניין בספרות היהודית וסופריה". סוקולוב הוא גם מי שנתן להוצאה שהוקמה ב-1935 את שמה: מוסד ביאליק. במלאות 75 שנה לייסוד ההוצאה מספר פרופ' דן מירון, המכהן בה כיו"ר הוועדה לספרות יפה ולביקורת, על דרכה.

האם ההוצאה נאמנה כיום לחזון מקימיה?

"בעיקרו של דבר, כן. מטרת מוסד ביאליק היא להנחיל את היצירה העברית לדורותיה ולשקוד על מפעלים ספרותיים ומדעיים - תפקיד שההוצאה עדיין ממלאת. מאז הוקמה העשירה ההוצאה את הספרות העברית בספרים שהם מנכסי צאן ברזל של התרבות שלנו, בסדרות ובאנציקלופדיות חשובות כמו השנתון ?כנסת' לזכר ביאליק; האנציקלופדיה המקראית; וסדרת תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל שהוצאתה נמשכת. מוסד ביאליק הוא עדיין המו"ל המרכזי לתרגומי מופת של קלאסיקה ספרותית ואפוסים של תרבויות שונות, כגון הכתבים הקנונים הסיניים, האפוס הפרסי ?שאה נאמה' ועוד. עם זאת, ההוצאה מנסה למצוא את דרכה במציאות הנוכחית, המתרחקת מהקלאסיקה ומהקנון, וזה לא פשוט. לא אסתיר: ישנה שאלה איך לנווט את ההוצאה בימינו כדי לא להתנתק מיעדיה המקוריים, שהם תרבותיים מהמדרגה הראשונה, ועם זאת ליצור שפה עם הקורא בן ימינו, במיוחד עם הקורא הצעיר".

זלמן שזר הגדיר את אופי מוסד ביאליק באומרו: "לא השוק צריך לפסוק מה שנחוץ לאומה. כל בית הוצאה אחר שואל את השוק, ואילו מוסד ביאליק שואל את שר האומה". אתה מאמין בזה?

"היום כבר לא נכון לפעול כך. אי אפשר לפעול בתוך השוק ולהיות מעל השוק. נדרשת נקודת ביניים - לשמור על אופיה הייחודי של ההוצאה ולחשוב גם על השוק, מבלי להתעלם ממנו. שוק הספרים ומכירות הרי אינם דבר בזוי ונחות. לצד הניסיון לחיות עם השוק, מוסד ביאליק ממשיך בהוצאת מפעלים ספרותיים שמו"ל פרטי לא היה מוציא לאור - למשל, כל כתבי אורי צבי גרינברג. 17 כרכים בסדרה כבר יצאו לאור ושמונה נוספים עוד צפויים. שום מו"ל לא הסכים להוציא זאת".

ספרות קנונית נתפשת כלא מסחרית. האם הייתם שורדים בלי מימון חיצוני?

"כמה מהספרים הקנוניים גם נמכרים ממש טוב, לא כולם. אפשר להזכיר את האנציקלופדיה המקראית שנמכרה באלפי עותקים, כל שמונת כרכיה זכו למהדורות חוזרות וההפצה נמשכת; את האנציקלופדיה החינוכית, ואת כינוסי השירים של דן פגיס, חיים גורי, אגי משעול ודוד אבידן (בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד), שהוכיחו שהקהל הנאמן מרגיש צורך להחזיק בביתו את ספרי המשוררים.

"ההוצאה היא מסוג השורדים ששורדים ושורדים. כ-50% מהתקציב מגיע ממכירות הספרים, בנוסף תומכים בהוצאה משרד התרבות והסוכנות היהודית (אם כי תמיכתה של זו האחרונה הולכת ומצטמצמת). אם יש בי אי-נוחות, היא אינה נובעת ממצב השוק אלא מהקושי להוריד את גיל הקוראים, בני 60 בממוצע, וזה מעיק עלי במיוחד בתחום הספרות היפה".

אז איך תצעיר את ההוצאה?

"צריך למנוע את ההזדקנות. אני מרגיש שיש צורך בעירוי דם - בשמות חדשים של חוקרים ובגישה חדשה למחקר ולכתיבה. ברוח זאת, יראו אור בקרוב שתי סדרות חדשות: האחת, סדרת ?מבט אחר', הכוללת מסות ביקורת בספרות יפה ושירה מאת חוקרים צעירים בולטים. הסדרה השנייה תדון בסוגיות יסוד במדעי החברה".

מה אתה מאחל להוצאה לרגל 75 שנה להיווסדה?

"אני מאחל לה את החוכמה לדעת איך לקשור עבר עם עתיד. איך לא לחיות בעבר וגם לא להתנתק ממנו".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו