בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בקצרה: שם הרוח, השמונה

תגובות

שם הרוח

פטריק רותפס. מאנגלית: עמנואל לוטם. כנרת, זמורה-ביתן, 783 עמ', 96 שקלים

קוותה נולד להורים שהיו חלק מקבוצת שחקנים נודדת. כדרכם של גיבורי פנטסיות, הוא משוטט בציוויליזציה בלתי מוכרת שמנסה, כך נראה, ליצור אווירה ימי ביניימית. כשהיה בן 12 נרצחה הלהקה כולה, והוא נותר בודד בעיר גדולה ומנוכרת. הוא חי כקבצן וכגנב במשך שלוש שנים עד שהחליט להצטרף לאוניברסיטה לכישוף בעיר סמוכה.

אלא שגם שם חייו אינם קלים: על אף שהוא תלמיד מבריק, הוא מסתבך שוב ושוב עם עמיתיו ועם המורים, יוצא למסע, מציל נערה משרפה ועיר שלמה מדרקון צמחוני, ובסופו של דבר, לאחר שהוא נזרק סופית מהאוניברסיטה הוא פותח פונדק ומגולל את סיפורו בפני היסטוריון שהזדמן לסביבה.

קוותה הוא גיבור רב כישרונות: הוא מהיר תפישה, מוסיקאי בחסד עליון, איש רעים להתרועע ובעל יכולת הישרדות יוצאת מגדר הרגיל.

גם אם הקוראים תוהים בלבם בתחילת העלילה מדי פעם האם ייצא הגיבור מהתסבוכת שאליה נקלע ואיך, הרי שאחרי זמן קצר הם מבינים שיש להם עניין עם סופרמן ששום דבר לא יכול לפגוע בו. הוא תמיד יעולל איזה תעלול, יגנוב את הנערה הכי יפה במסבאה, ינגן את המנגינה הכי מסובכת בלי טעויות וילמד בתוך חודש את מה שלאחרים לוקח ללמוד חיים שלמים.

דמות מושלמת כזאת היא דמות ספרותית הזורעת שעמום איום על הקוראים. רק יומרה נטולת ספקות והומור יכולה להוביל למגלומניה הטקסטואלית שבה כתוב הספר הזה ולתוצאותיה, שהם ממדיו האינסופיים שחלק גדול מהם מיותר ונסמך על תמות שחוקות עד זרא.

כיוון שהמחבר מצהיר שהספר הוא ראשון בטרילוגיה, לא נותר לנו אלא להתייחס לעניין כאל אזהרה חמורה.

השמונה

קתרין נוויל. מאנגלית: אילה שלו. אופוס, 636 עמ', 92 שקלים

קתרין וליס, אשת מחשבים בעלת תואר במתמטיקה ובמוסיקה, עובדת בחברת רואי חשבון עבור אופ"ק בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת, ונשלחת לעבוד באלג'יר לשנה כעונש על חוצפתה. הארי, מעסיק קודם שלה שאתו היא מיודדת, מזמין אותה לסעודת פרידה שבמהלכה מבקש ממנה גיסו, סוחר עתיקות מפוקפק, למצוא עבורו מערכת כלי שחמט עשויה כסף וזהב ומשובצת באבנים יקרות, שמקורה במנזר מונגלאן שבגבול צרפת-ספרד. עקבותיה של שכיית החמדה הזאת נעלמו לפני מאות שנים והוא סבור שסוחר עתיקות אלג'יראי מחזיק בה. היא יוצאת למשימה ונסחפת למסע הרפתקאות חוצה יבשות ומדבריות שבמהלכו היא מגלה את כלי השחמט בזה אחר זה. היא מסכנת את חייה שוב ושוב ומגלה פעם אחר פעם מי מחזיק בכלים, למה ומהו הסוד השמור בהם - מעבר למחירם הגבוה.

עלילת המשנה של הספר מתמקדת בימים שלאחר המהפכה הצרפתית: אם המנזר שבו הוסתרה מערכת הכלים מחליטה להבריח אותם, מחשש להלאמתם. היא שולחת נזירות צעירות לפאריס עם חלק מהכלים וטומנת את יתר הכלים בכליהן של נזירות אחרות, כשהיא עצמה שמה את פעמיה לרוסיה לצארינה יקטרינה הגדולה, שאתה היא מיודדת מילדותה. גם העלילה הזאת מלאה בתככים צרפתיים למהדרין, במזימות ובעלילות, ויש כמובן גם אחת שהיתה טיפשה מספיק כדי לשתות שיקוי המבטיח חיי נצח והיא המחברת בין שתי העלילות.

אינני חובבת רומני פטיש שבהם נשלחים הגיבורים לתור באופן כפייתי אחרי חפצים שהם מייחסים להם סגולות כאלה ואחרות. אבל קתרין נוויל מצליחה ליצור מזיגה נחמדה בין סיפור הרפתקאות מופרך לבין רומן היסטורי, שבו היא משבצת שלל ידוענים מימי המהפכה. כמובן שהסוף מוכרח להיות טוב בספר כזה, ואחרי שהגיבורים חוזרים במסע מיתולוגי ממש, שחוצה לא רק את הים התיכון בסירת מפרש, אלא גם את האוקיינוס האטלנטי, מקנחת המחברת את הדם, את הכסף ואת ההרפתקאות גם בקצת אהבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו