בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלושה שירים

תירגם מאנגלית משה דור, במלאות 70 שנה למותו של ג'ויס

תגובות

כל היום אשמע שאון המים

כל היום אשמע שאון המים

בהאנחם,

נוגים כעוף-ימים בעופפו בדד

עלי ים,

שומע הרוחות משועות למים

בחדקולם.

הרוחות האפורות, הקרות נושבות

באשר אסב.

אני שומע את שאון המון המים

בתהום כאוב.

כל היום, כל הליל אשמעם שוטפים

הלך ושוב.

1907

Bahnhofstrasse

עינים לועגות צינו את הדרך

שבה אעבר לי ברדת הערב,

דרך אפורה שתמרוריה סגלים

והם כוכבי-פגש פתלתלים ועקלים.

הה כוכב רשע! כוכב יסורים!

לא תשוב עוד לכאן עליצות נעורים

וגם חכמת לב ישיש לא תשכיל להבין

תמרורים שבזים לי בלכתי בנתיבי

1927

שם השיר מכוון לרחוב המוביל לתחנת הרכבת בציריך שבשווייץ

Ecce Puer

מני אפל עבר

עולל נולד

בגיל וצער

לבי נחרד

שוקט בערשו

החי ישכב.

לו אהבה וחסד

יפקחו עיניו!

חיי נער

על זכוכית נושם;

עולם לא-קים

בעליל מתגשם.

ילד ישן:

זקן זנח.

הה אב נטוש

לבנך נא סלח!

1936

"אקה פואר" בלטינית משמעו "ראו את הילד" ומרמז ל"אקה הומו" (ראו את האיש) המפורסם של פונטיוס פילטוס שהציג כך את ישוע המעונה לפני המוני העם בטרם נגזר דינו לצליבה. ג'ויס כתב את השיר ב-1932, בהיוולד נכדו סטיבן, וארבע שנים אחרי כן כינסו בספר. הזקן (שורה 14) הוא אביו של ג'ויס שמת זמן קצר לפני כן.

ג'יימס ג'ויס, מגדולי הספרות העולמית והניסויית ("דבלינאים", "דיוקנו של האמן כאיש צעיר", "יוליסס" ו"פינגאן'ס ווייק"), שנולד בפרבר של דבלין, בירת אירלנד, ב-1882 ומת ב-13 בינואר 1941 בציריך שבשווייץ, כמעט אינו ידוע כמשורר. אבל הוא החזיק עצמו כמשורר, גם אם לא כתב שירים רבים, שרובם צרורים בשני ספרים קטנים, "מוסיקה קאמרית" (1907) ו"פומז פניאיץ'" (1927).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו