בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ע. צופיה | בשירותו של הקיסר

החידה הספרותית

תגובות

ע. צופיה היא תולעת ספרים בלתי נלאית, העובדת בשב"ס. לא, לא שירות בתי הסוהר כי אם שירות בילוש ספרותי, סוכנות בלשים השייכת לה ומתמחה בפענוח תעלומות-חיים באמצעות עלילותיהם של ספרים. מדי פעם מתייצבים במשרדה לקוחות שפנו לכל בלש, חוקר או פסיכולוג בעיר, אך העניין שמציק להם נשאר בלתי פתור. ע. מקשיבה להם, סורקת את מאגר הספרים הענק שבראשה ובמשרדה - וכמעט תמיד מספקת את התשובה.

?

בערב השבת שעברה ישבה ע. בחברת כמה מידידיה, והשיחה נסבה, איך לא, על פרישתו של אהוד ברק ממפלגת העבודה. "האיש הזה חסר מוסר", קבל ד. אמות, קבלן שזה עתה הגיע להסדר עם אחת העיריות אחרי שנתפס מרחיב את הדירות שבנה הרבה אל מעבר להיתר שקיבל.

"איך הוא לא חשב על המדינה ועל המפלגה? רק על עצמו להרהר ידע!" קבל המשורר צ. נעזב, שבכל הזדמנות חשב על המדינה, בעיקר כשהגיעה עונת הבקשות למענקים ולפרסים: פרס ראש הממשלה, פרס שר החינוך, ופעם אפילו אירגן את חבריו שימליצו עליו לקבלת פרס ישראל.

"תפסיקו", אמר ר. חוצות, פרסומאי צמרת, ונטל עוד סושי אחד מהמגש, "אתם כולכם מושפעים מן הרעל שהתקשורת מטפטפת לכם".

"אתה לא חבר שלו, במקרה?" שאל הקבלן אמות.

חוצות חייך בצניעות. "זה לא משנה", אמר, "אני מסוגל להיות אובייקטיבי".

ע. גיחכה. כל העיניים הופנו אליה. "מה את אומרת?" שאלה אחת הנוכחות, ומיד הוסיפה את השאלה שע. שנאה יותר מכל: "אפילו בספרים שלך אין בוגדנות כזאת, נכון?"

"אולי בספרים יש", התערב המשורר צ. נעזב, "כי הדמיון יכול להפיק הכול, אבל במציאות... ".

"תרגעו", אמרה ע., נהנית למשמע השקט שהשתרר, "היו תופעות כאלה בספרים וגם במציאות. אני יכולה להיזכר, למשל, בדמות שהיתה מאוד מפורסמת בשעתה, ונכנסה אל הספרות בזכותו של סופר גרמני נפלא, שכתב עוד כמה ביוגרפיות ספרותיות. גם כאן מדובר במישהו שבא מתוך העם, והחל להתקדם במערכות השונות. תחילה, הוא פנה אל הכנסייה ושימש שם מורה למדעים וללטינית; עם פריצתה של המהפכה בצרפת, הצטרף למהפכנים, ואפילו לקיצוניים שבהם, ופנה נגד הכנסייה, ממנה בא. בשם המהפכנים ביצע שורה של פשעים ומעשי טבח, וכשגילה שהמהפכה והרפובליקה הצרפתית סיימו את תפקידם - הפך שוב את עורו וחבר לנפוליאון, שכוכבו החל לדרוך באותם הימים".

"נפוליאון לא שלט בצרפת?" שאל אחד האורחים.

"הוא שלט בצרפת", הסביר ברצון המשורר נעזב, "אבל הפך את הרפובליקה לקיסרות".

"בשירותו של הקיסר", המשיכה ע., "פרש האיש שלנו רשת של מודיעים ומרגלים בכל צרפת וגם אחרי נפוליאון עצמו ריגל. הוא דאג שיעתיקו למענו כל מסמך שיצא מתחת ידיו של נפוליאון, וניסה להעביר אל תפקידו - שהיה מקביל לשר לביטחון פנים אצלנו - כל סמכות אפשרית. כשנפוליאון נעדר לרגל מסעותיו הוא חתר תחתיו, וכשהגיע - קיבל אותו בתשואות חן. כשנפוליאון הודח וגלה לאי אלבה, האיש שלנו קרא לו ?מפלצת'. כשנפוליאון שב משם - הוא היה הראשון שברך אותו בפתח הארמון".

"מה היה הסוף שלו?" שאל הפרסומאי ר. חוצות.

"בטח הלך לעסקים", הפטיר הקבלן אמות.

"לא רחוק מזה. הוא קיבל תואר אצולה זוטר, ופרש כשבחשבונו מיליוני פרנקים. הוא היה עשיר, זה נכון, אבל מנותק מכל מוקד של כוח".

"איך אמרת שקראו לו?" שאל ד. אמות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו