בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמש שאלות לניר רצ'קובסקי | מבוא להומניזם

"התפסן בשדה השיפון" הכניס את ג'יי-די סלינג'ר לכל בית, אבל דווקא "פראני וזואי", שיוצא עכשיו בעברית בתרגום חדש, נחשב ליצירת המופת שלו. המתרגם ניר רצ'קובסקי מסביר למה

תגובות

כשג'יי-די סלינג'ר פירסם ב-1961 את "פראני וזואי", שני סיפורים עוקבים בזמן שעוסקים בהתמוטטותה הנפשית והרוחנית של פראני גלאס ובנסיונות של משפחתה לסייע לה, הוא ספג ביקורת קיצונית באכזריותה. על הנובלה "זואי" אמרו שהיא "ארוכה באופן אינסופי, גרועה באופן מחריד" ו"חתיכה חסרת צורה של נהנתנות גחמנית". היום הנובלה "זואי" לא נראית ארוכה מדי, והספר כולו נחשב ליצירת המופת של סלינג'ר. כעת הוא יוצא בתרגום מחודש וקולח לעברית של ניר רצ'קובסקי (כתר).

משפחת גלאס הופיעה ברבים מהסיפורים של סלינג'ר, אבל ב"פראני וזואי" היא עוררה הרבה ביקורת מצד הקוראים. גם אצלך?

"גם אני הכרתי את סלינג'ר מיצירותיו הקודמות, שהופיע בהן הרעיון הרומנטי של צעיר שמחפש את דרכו מול חברה שלא מבינה אותו. זה שונה מאוד מהאופן שמשפחת גלאס מצטיירת בו כאן, כחבורת פוצים מתנשאים. אבל דרך ילדי גלאס החוכמולוגים, סלינג'ר דיבר על המצב האנושי בכללו. בסוף הספר זואי מסביר לפראני שאמן צריך ליצור למען הקהל, כי האנשים בחוץ חשובים ולא צריך לבוז להם. בסופו של דבר, למרות שהדמויות שלו בלתי נסבלות ולמרות שכנראה סלינג'ר עצמו היה כזה, הוא כתב כהומניסט.

אתה מרגיש שאתה מבין את סלינג'ר טוב יותר אחרי שתירגמת אותו?

"בהחלט. התחלתי את העבודה בתחושה שיש בספר משהו מתחכם מדי, ותוך כדי התרגום הרגשתי שהכל מכוון ובנוי בצורה מופתית, והבנתי שזה כמו מעשיית זן, שמנסה להשיב על שאלות בסיסיות כמו למה אנחנו כאן ואיך אנחנו יכולים לגרום לאחרים להבין אותנו. כשאתה מתרגם, הקריאה מדוקדקת יותר, ומעבר לזה אתה פשוט חי לצד הדמויות זמן רב, כך שהדברים שוקעים. כשקוראים במהירות, ואת סלינג'ר אפשר לקרוא מהר מאוד, נשארים עם חורים. אני חושב שזו הסיבה שאנשים חוזרים וקוראים אותו".

מה לטעמך מאפיין את הכתיבה של סלינג'ר?

"יש אצלו ניגוד גדול בין הדיאלוג לפרוזה. הפרוזה כתובה בשפה גבוהה ומסובכת, והדיאלוגים בשפה מדוברת, מלאה בסלנג אמריקאי משנות ה-50. שתי הרמות קשות לתרגום, כי עברית מסובכת נשמעת תנ"כית ואת הדיאלוגים לא היה טעם לתרגם לסלנג עברי ישן, וגם סלנג עכשווי לא נשמע טוב. אי אפשר להגיד, למשל, שמשהו ?מבאס' את זואי. הטריק היה לכתוב משהו שנשמע כמו סלנג אבל הוא בעצם שפה תקנית. באנימציה, כשרוצים שהדמות תיראה כאילו יש לה חמש אצבעות, מציירים ארבע, כי אם תצייר חמש, זה ייראה כאילו יש לה שבע. אותו הדבר נכון גם לתרגום".

הקול והשפה חשובים בספר עד כדי כך שסלינג'ר מדמיין סביבם עולם דתי שלם. האם בגלל זה היה קשה יותר לתרגם אותו?

"כן, כי התייחסתי לכל מלה בחרדת קודש. אצל סלינג'ר אין שום מלה אקראית, הוא סופר מאוד מחושב, ולכן כתב מעט. צריך לקחת דבר נורא מורכב, לפרק אותו לגורמים, כדי להבין בדיוק איך זה עובד, ואז להרכיב מחדש ולגרום לו שוב להיראות פשוט. זו מהות העניין אצל סלינג'ר - פשטות לכאורה. הרבה מהאמצעים האמנותיים שלו לא נתפשים בקריאה ראשונה, כי הוא גורם להם להיראות אגביים, ולמעשה הם גאוניים. השימוש שלו בבדלי הסיגריות, למשל: סופר אחר היה כותב שזואי הדליק סיגריה, אבל אצל סלינג'ר זואי מחפש את הגפרור, ואז מחפש איפה להניח את מה שהיה לו ביד קודם וכו'. הדיאלוגים נשמעים אמיתיים לא רק בגלל המלים, אלא גם בזכות הפרטים הקטנים".

מי מהדמויות התחבבה עליך במיוחד?

"האמא, בסי, היא היחידה בספר שמפגינה אנושיות ושיכולתי להבין. היא דמות טראגית, מין חנה ושבעת בניה. בן אחד שלה התאבד, אחר נהרג, השאר לא מדברים אתה. היא מתוארת כאירית-קתולית אבל מתנהגת כמו אמא פולנייה. אגב, אמרו על סלינג'ר שבעצם כל הדמויות שלו יהודיות, למרות שהן לכאורה קתוליות. סלינג'ר עצמו גדל כיהודי, אביו היה יהודי והוא עשה בר-מצווה והכל, ואז בגיל מאוחר יחסית גילו לו שאמא שלו לא יהודייה. גם במשפחת גלאס האבא יהודי, אבל אין לו נוכחות. הוא מין דמות ריקה".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו