בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מוזיקה פופולרית מויטולה" מאת מיקאל ניאמי | טוויסט וצעקה

תגובות

מוזיקה פופולרית מויטולה

מיקאל ניאמי. תירגמה משוודית: רות שפירא. הוצאת ידיעות ספרים, 270 עמ', 88 שקלים

ואז נשמע פיצוץ אדיר! "ברקים ורעמים. חבית חומר נפץ עלתה באש ופוצצה את החדר. החמצן נגמר, אנחנו הושלכנו אל עבר הקירות, היינו דבוקים לטפטים בעוד הבית כולו מסתובב לנגד עינינו במהירות מסחררת. היינו דבוקים לשם כמו בולים על מעטפה שעה שהדם נדחס אל תוך הלב, נאסף בגוש אדום דמוי מעי ואז הכל התהפך והתפרץ לכיוון ההפוך, לקצות אצבעות הידיים והרגליים, פרצי דם אדומים לאורך כל הגוף, עד שנחנקנו פעורי פה, כמו דגים".

במלים אלה מתאר הילד מטי את הפעם הראשונה ששמע שיר של הביטלס. הזמן הוא סוף שנות ה-60, המקום הוא כפר קטן בצפון שוודיה, לא רחוק מהגבול הפיני. מטי וחברו הטוב, נילה, יוצאים מהלוויית סבתו הזקנה של נילה. זה קורה קצת לפני שנילה מגלה שרוחה של סבתו באה לרדוף אותו, ויחד עם מטי הוא גונב את הטוסטוס של אחיו הגדול ונוסע אל מגרש השדים המקומי, שם עוברים הילדים חוויה משונה ומפחידה. אבל כל זה יקרה בהמשך, ובינתיים מטי ונילה יוצאים מהכנסייה ומוצאים שם את בני הדודים האמריקאים של נילה, שהביאו מתנה לבן דודם השוודי: "'ביטלס', קראתי לאט, אות אחרי אות. 'רוסקן רול מוזיס'".

הדודנים האמריקאים מצחקקים ומתקנים את ההיגוי של מטי למלים "רוקנרול מיוזיק", ונוטעים בו את התשוקה להיות מנהיג להקת רוק. מה שיתחיל בנגינה על קרש במרתף הבית יתפתח עם השנים לצירוף חברים נוספים, לתחרויות שתייה ולהופעה במועדון הקומוניסטים הצעירים ולפני בני משפחה נבוכים. אלה הם רק חלק מהחומרים המרכיבים את "מוזיקה פופולרית מויטולה" של מיקאל ניאמי, שראה אור לראשונה בעברית ב-2005 ועכשיו מתפרסם בהוצאה מחודשת.

יש משמעויות נלוות רבות להתבגרות בכפר הקטן ויטולה. אחת מהן היא חיים בבית שדממת מוות שוררת בו, בצל אם נוקשה ואב שהוא גם כומר אדוק. בשלב מאוחר יותר נודדת אדיקותו של האב מאמונה באל הכל-יכול לאמונה בעצמו כאל כל-יכול. הפחד והאלימות שגוררת אתה האמונה החדשה מתאזנים רק בזכות ההומור והתמימות שהספר משופע בהן. זה המצב גם בתיאורי השכרות של המבוגרים (ובעקבותיהם גם של הילדים), באכזריותם של הילדים הבוגרים ובהתנסויות המיניות הראשונות. החיים בעיירה קטנה וענייה, שכל מי שהיה יכול להרשות לעצמו עזב אותה לטובת הערים הגדולות, ושבה הבילויים המועדפים הם ציד איילים ושתייה עד אובדן הכרה, מעמידים את מטי בלא מעט מצבים מסויטים, אך גם בסיטואציות קומיות רבות.

אחד המצבים האלה, שמצויים על התפר שבין סיוט לבין קומדיה, הוא הפרק שבו מטי נחלץ לעזרתו של חוקר המגיע לוויטולה ומשתכן בבית ישן בקצה העיירה. הבית מתגלה כשורץ עכברים, והחוקר משלם למטי כדי שילכוד אותם. הטכניקות של הילד הולכות ומשתכללות, עד שהוא מוצא דרך לזהות את מסלולי העכברים בשדות, וכך להמית אותם בכמויות עצומות עוד בטרם הם מגיעים אל הבית. העניינים מתחילים להסתבך כשמטי נתקף במחלה קשה. "כמנהג אנשי טורנדאלן נמנענו ככל שרק ניתן מללכת לרופא, שכן ביקור אצלו היה בבחינת הדרך הבטוחה ביותר לזכות בלוויה מהירה. אבא ניגש תחת זאת אל אחד השכנים שהחזיק בביתו ספר רפואה בפינית ואיבחן אותי כסובל מדלקת קרום המוח, חצבת, סרפדת, סרטן במוח, חזרת וסוכרת נעורים. אחר כך הגיעו השיעול והנזלת והתברר שלקיתי בשפעת של קיץ". בזמן שמטי נעדר מעבודתו הולכות גופות העכברים ומתרבות. תיאור גיא ההריגה שהוא מוצא עם שובו הוא אחד הקשים בספר, והנימה הנוסטלגית החמימה היא כל מה שמגן על הקוראים מפני מפגש חזיתי עם קטסטרופה.

מיקאל ניאמי כתב ספר המבוסס על זיכרונות ההתבגרות שלו. כטבען של יצירות נוסטלגיות אפקטיביות, הספר מזמין את קוראיו להישאב אל תוך העבר, ועוטף אותם בחיבוק מנחם על ימי התום שחלפו. החידוש שמביא "מוזיקה פופולרית מויטולה" הוא בעיקר בעובדה שהוא מתרחש בקור של מינוס 20 מעלות, ומלווה ברביצות קבוצתיות בסאונה תוך כדי שיחה על "ההתאבדויות האחרונות של הסתיו". ניאמי מתגעגע לילדות האבודה שלו, וגעגועיו מדביקים גם קוראים שהתבגרו באקלים שונה לחלוטין. הזיכרונות שלו מתערבבים בדמיון ילדותי שמוצקותו לא נופלת מזו של המציאות. הרומן שכתב דומה יותר לקובץ סיפורים עם כמה דמויות שחוזרות לאורכם, ושכולם יחד מצטרפים לזיכרון מתוק-מריר, כמו שנאפס תוצרת בית.

\ Popularmusik Fran Vittula Mikael Niemi



ג'ון לנון וג'ורג' הריסון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו