בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"דקה דומייה" מאת זיגפריד לנץ | כוכב הצפון כבה

בנובלה "דקה דומייה" משרטט הסופר הגרמני הוותיק זיגפריד לנץ סיפור של אהבה ראשונה בין תלמיד תיכון למורתו הצעירה

תגובות

דקה דומייה

זיגפריד לנץ. תירגמה מגרמנית: רחל בר-חיים. הוצאת מחברות לספרות, 93 עמ', 74 שקלים

בנובלה "דקה דומייה" משרטט זיגפריד לנץ, הסופר הגרמני הוותיק והמוערך, בקו דק ועדין סיפור של אהבה ראשונה בין תלמיד תיכון למורתו הצעירה בעיירת חוף גרמנית. כריסטיאן הוא נער טוב ונאה, הנראה בוגר מכפי גילו, מסור להוריו וללימודיו בבית הספר, ועובד עם אביו בספינה העוסקת בדיג אבנים לצורך הקמתם של שוברי גלים. סטלה היא מורתו היפה לאנגלית. במשך קיץ אחד הוא מוצא עצמו נסחף לרומן אהבים אתה. הרומן, ובעיקר קטיעתו האכזרית עם מותה של סטלה, נעשה בעבור כריסטיאן למסלול מואץ להתבגרות. הספר בנוי אפוא שתי שכבות, המונחות זו על גבי זו: בשכבה הראשונה והגלויה זוהי גרסה מתונה ומאופקת של רומן רומנטי, המגשים פנטסיה מצויה על מורה יפה הגואלת נער מתבגר מבתוליו. בשכבה השנייה זהו סיפור חניכה, שבצדו ויתור כואב ולקח מוסרני.

הסיפור נמסר כולו מנקודת מבטו ומתוך עולמו של כריסטיאן, בתודעתו של נער מאוהב בן 17, ובמבנה מתוחכם: בעצם מתחיל הסיפור כבר אחרי הסוף, בטקס שנערך בבית הספר של כריסטיאן לזכרה של סטלה. אנו מתוודעים אל סטלה כבר כמתה, כך שכל דבריו של כריסטיאן נקלטים כחלק מעבודת האבל שלו על אהבתו הראשונה והקטועה. בשלב הראשון עדיין איננו יודעים מדוע מתה, וסבך השאלות והאפשרויות מלווה את חוויית הקריאה ומוסיף לה מתח טעון. הספר כולו נע בין זמן ההווה של האבל לבין הזיכרונות המוארים של כריסטיאן, וצובע גם אותם בחוויית הכליון והאובדן.

סטלה היא מורה לאנגלית, כלומר, מישהי שתפקידה ללמד את הגיבור שפה זרה, אחרת. ללמד אותו על הבלתי מוכר לו (כמובן, על המיניות, אך גם על ההבטחה הטמונה בהגשמתה של המיניות - להיות גבר). הופעתה בחייו של הגיבור פלאית ופתאומית. אין זה מקרה שאחת הדמויות בספר, מומחה סקוטי לדיג צלופחים, מצייר את סטלה כבתולת ים יפהפיה. ואכן, גם לנץ עצמו מצייר לאורך הספר כולו את סטלה כנימפה כמי שעולה מבין הגלים ומתה בין הגלים. במיתולוגיה, אם הנימפה נעקרת ממרחב המחיה הטבעי שלה, היא שרויה בסכנה, וגם סטלה, הפורשת מן הגיבור ויוצאת לשיט עם חבריה, מאבדת בשל כך את חייה. בלטינית סטלה היא "כוכב", והספינה שעליה תמצא את מותה שמה "כוכב הצפון". כמו כוכב הצפון, המדריך את הספנים בדרכם, כך נהפך מותה של סטלה לאור מנצנץ המלווה את ייסוריו המזככים של כריסטיאן בדרכו אל ההתבגרות.

הנובלה של לנץ עתירת סמלים, הן נוצרים והן מיתולוגיים, ומכאן ממוקמת רובה של ההתרחשות בים ובחופו, אל מול כוח חיים סטיכי והרסני, והצורך להציב לו גבולות וסכרים. כמעט כל פרט בספר הזה טעון בכובדו של הסמל, וכך גם עיסוקו של כריסטיאן בבניית שוברי גלים, כלומר, בהצבתם של סכרים אשר ימתנו את רגשותיו ואת תשוקותיו. הכתיבה של לנץ עצמה היא מופת לבניית סכרים שכאלה, שכן השפה שלו נותרת כל העת שקטה ומדודה, "גרמנית" מאוד.

סטלה מלמדת את הנערים בבית הספר את ספרו של ג'ורג' אורוול "חוות החיות", ולנץ משתמש בפרט הזה - סמלי גם הוא - כדי להנחות אותנו מעט בקריאת ספרו שלו. כך אומרת סטלה לכריסטיאן: "'חוות החיות' הוא משל, אלגוריה, כאן אומרים משהו באמצעות משהו אחר, מאחורי מה שאנחנו קולטים במבט ראשון מסתתרת אמת כוללת".

חולשתו של הנער כריסטיאן בניתוח "חוות החיות" נובעת מהתרכזותו בסיבות המוצדקות למהפכה שיוזמות החיות, ובהתעלמותו מתוצאותיה הנוראות, מכשלונה. סטלה נוזפת בו על כך: "עם ייסוד הציוויליזציה החדשה מתחילה המצוקה החדשה. היא מתחילה עם כינון מעמדות ועם שאיפתם של יחידים לכוח". כריסטיאן הוא נער, מלא להט והתלהבות חולמנית. תפקידה של סטלה ללמד אותו את תחום האפשרויות, להפגיש אותו עם מגבלותיו, ללמדו שמהפכות לא מצליחות. את השיעור הזה היא מלמדת אותו באמצעות אהבתם: אמנם, היא מפציעה על ספינתו ונעתרת לו בקלות מפתיעה, אך אינה מתמסרת ואינה נסחפת במשוגותיו הרומנטיות, אלא נותרת מרוחקת וצוננת, מודעת כל העת לזמניותה של אהבתם ולתפקידה המצומצם, להיות לא יותר מאשר תחנה בהתפתחותו של הנער ובהכנתו לחיים ה"אמיתיים". סטלה משמשת כנתיב להתפכחותו של כריסטיאן מחלומות הנעורים הלוהטים, ולהתבגרות. היא זו המנחילה לו את ההבנה כי אי אפשר לפרוש מן העולם החברתי, או להפך את יסודותיו. אם יש מרד - סופו כישלון. כך, באופן ערמומי משהו, דווקא פרשיית האהבים שיש בה הפוטנציאל לפרוע את הסדרים שבין המורה לבין התלמיד משמשת את לנץ לביטוי תפישות אולטרה-שמרניות.

בהתאם לאתוס הריאקציוני והמיתולוגי של לנץ, כדי שהנער ישלים את חינוכו וילמד את עול "המידה הנכונה" סטלה חייבת למות. כבת הים בשעתה, היא מקריבה את גופה למען חניכתו של כריסטיאן אל הגבריות. השיעור החשוב והמכריע של כריסטיאן בהקשר זה הוא אוזלת ידו בהצלתה של סטלה (בעוד היא עצמה מצילה את חייהם של שני ילדים במהלך הנובלה הקצרה הזאת). אך כדי שהנער יתוודע אל גבולות כוחו, עליה לשלם בחייה. סטלה חייבת למות, משום שסטלה היא רק אמצעי. וגם זו סיבה לכך שלעולם איננו מקבלים בנובלה זו את נקודת מבטה של סטלה עצמה - דמותה משועבדת כליל לחוויית ההתאהבות וההתבגרות של כריסטיאן.

בעצם, לנץ משקף כאן את אותו ההיגיון המובע באמירה הארורה ההיא של אדגר אלן פו, "מותה של אשה יפהפיה הוא, ללא כל ספק, השיא השירי שבעולם". בסופו של דבר, צמיחתו הפיוטית של הגיבור חייבת לעבור דרך קורבן מותה האכזרי של אשה יפה וטובה. זוהי תפישה מוסרנית, גרמנית, נוצרית ושמרנית מאוד. לנץ אמנם מעודן ומאופק בהרבה, אבל אי אפשר שלא להיזכר בסרטו של לארס פון טרייר, "לשבור את הגלים" - גם שם היה לים, ולהתערבות האנושית בו, תפקיד מרכזי בדרמה של הסיפור - וגם שם נאלצה אשה לשלם בגופה ובנפשה למען גאולתו של הגבר.

הטקסט הוא טקסט של אבל, וחלק גדול מן הכאב שבאבל הזה כרוך בסודיות, באי יכולתו של כריסטיאן לחלוק את סוד היחסים האסורים שידע עם מורתו, ולזכות לפיכך בבעלות על זכרה ועל הכאב הכרוך באובדנה. יחד עם זאת, עצם העמידה בתנאי הסודיות, גם לאחר מותה של סטלה, היא שמעניקה לכריסטיאן את תעודת הבגרות, הגבורה והגבריות (איזהו גיבור? הכובש את יצרו). אך סופו של הסיפור מציע נחמה. הנחמה קשורה בהכרת הסוד מצד דמות גברית סמכותית, דמות אבהית, מנהל בית הספר המזכה את כריסטיאן בהכרה שבשתיקה, ורומז לו, בלא יותר מאשר מבט ונימת קול שקטה, כי ידע את סוד אהבתו. כאן מושלמת חניכתו של כריסטיאן, ומכאן ייצא לחייו החדשים. בסופו של דבר, על פי לנץ, היחסים המרגשים באמת הם אלה המתרחשים בין גברים.

Schweigeminute \ Siegfried Lenz



מתוך לשבור את הגלים. האשה תשלם מחיר למען גאולת הגבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו