בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במבט מגבוה

תירגם מפולנית דוד וינפלד

תגובות

על דרך עפר מוטלת חפושית מתה.

שלשה זוגות רגלים זעירות קפלה בקפידה על בטנה.

במקום התהו של המות - סדר ונקיון.

אימת המראה הזה מתונה.

תחומה לחלוטין למקומה, מהיבלית עד המנתה.

העצב אינו מדבק.

השמים כחולים.

בעלי חיים מתפגרים למען שלות נפשנו.

לא מתים - בארח כאלו רדוד יותר,

הם מאבדים - רוצים אנו להאמין - פחות תחושה ועולם

ומסתלקים - כך נדמה לנו - מבמה טרגית פחות.

אין נשמתם הרכה מפחידה אותנו בלילה.

הם מכבדים שמירת מרחק,

יודעים דרך ארץ מהי.

והנה חפושית מתה זו על הדרך

נוצצת, בלא מספד, נוכח השמש הטובה.

די להעיף בה מבט כדי לחשב:

דומה כי לא ארע לה שום דבר חשוב.

החשוב שמור, כמדמה, לנו,

רק לחיינו, רק למותנו,

המות שעומדת לו זכות הקדימה הכפויה.

מתוך "מספר עצום", 1976



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו