בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הנאום הסודי" מאת טום רוב סמית | שמש בוגדנית

טום רוב סמית משתמש בנאום של חרושצ'וב ב-1956, שבו הוקיע את פולחן האישיות של סטאלין ואת פשעי משטרו, כמעין מפץ גדול חברתי

תגובות

הנאום הסודי

טום רוב סמית. תירגמה מאנגלית: הדסה הנדלר. הוצאת כתר, 441 עמ', 94 שקלים

בין האירועים שמכוננים את ההיסטוריה של ברית המועצות שמור מקום מיוחד לכינוס אחד של המפלגה הקומוניסטית, שנשלפו בו סכינים וטבחו בגופתו של יוסף סטאלין, שמש העמים, הרודן מטיל האימה. ב-24 בפברואר 1956 נשא ניקיטה חרושצ'וב, מזכ"ל המפלגה הסובייטית, נאום סודי לפני קונגרס המפלגה והוקיע בו את פולחן האישיות של סטאלין ואת פשעי משטרו. במחי כמה דפים מודפסים נהפכה ברית המועצות למעצמה שעתידה לוט בערפל.

טום רוב סמית, מחבר "הנאום הסודי", מבקש לקחת את אותו יום ולהשתמש בו כמעין מפץ גדול חברתי. הוא מסיט את מבטו מהליבה הרותחת ומתמקד דווקא בשוליים המבולבלים של האירוע, ובהם בני אדם שהתרגלו למציאות חיים אחת, שמוצאים את עצמם מעבר למראה: מעשים שנחשבו לנאמנות בעבר הם היום ראיה לפשע. אין זה פלא שסמית בוחר דווקא בנאומו של חרושצ'וב - נאום שכולו חתירה תחת ערכי הסטאליניזם, שהיו מבוססים בתורם על חתירה תחת חברים, בני משפחה ואזרחים תמימים שלא צייתו לקוד ההתנהגות הקשוח שהשתית עליהם השלטון.

במרכז הסיפור עומד לב סטיפנוביץ' דמידוב, סוכן השירות החשאי שהופיע כבר ב"ילד 44", ספרו הקודם של סמית. העלילה פשוטה ומוכרת: שנים לאחר שהתרגל לראות בעצמו נתין צייתן ומאמין של המדינה והמפלגה, גיבורנו מוצא את עצמו מצדו השני של המתרס, זה של הנרדפים והמוקעים. מעשיו, שכוסו בהילה של צדקנות ואמונה שלמה, נתקלים בקורבנות העבר שעלו באוב ברגע שתוכנו של הנאום התפרסם. "הנאום הסודי" מוביל לנקמה שמנצחת עליה אסירה לשעבר בגולאג, שנשלחה לשם בעקבות פעולתו הבוגדנית של לב. היא לא היחידה שמנצלת את המצב החדש: גם בתו המאומצת מגלה את הכוח שבתוהו ובוהו ומשתמשת במבוכה ובבלבול שהטיל הנאום לתועלתה האישית. הבת הסוררת תהיה גם הגורם שמניע את הסתבכותו של האב המאמץ, ובמהלך הניסיון לחלצה יופיעו טקסי טיהור של הסוכן, שמעשי הזוועות שלו נחשפים לאור השמש.

העלילה אמנם מתמקדת בעולמו של לב סטיפנוביץ', אך הוא לא היחיד שנאלץ להתמודד עם שינוי הערכים שטומן בחובו הנאום הסודי. חברו ומפקדו לשעבר ניקולאי מבין שעוקבים אחריו ושזמנו קצוב לאחר שדבריו של חרושצ'וב מתפרסמים. משטבעת המעקב מתהדקת סביבו, לא נותר לו אלא לצעוק: "מה עם האחרים? יש מיליוני אחרים, אם תהרגו את כולנו, לא יישאר אף אחד. כולנו היינו מעורבים!" גם אלה שהיו עד לא מזמן נרדפים מבינים היטב את ההשלכות של הנאום. מנהיגת הכנופיה שצדה את לב מסבירה לו היטב מה השתנה בעקבות הנאום: "כשהשוטרים הם פושעים, הפושעים מוכרחים להיעשות השוטרים... מה עם החוב שאתה חייב לי? מה עם החוב שאתה חייב לגברים ולנשים שעצרת? איך תשלם את החוב הזה?" ולמרות ההזדהות שסמית מצליח לעורר בקרב הקוראים, תשובה לשאלה זו אין, ואולי לא יכולה להיות.

בדומה לספרים אחרים שמשלבים מותחנים עם היסטוריה (למשל "המרדף אחרי הרץ" של כריסטופר רייך), גם כאן אירועים גדולים עוברים דרך מנסרת החיים הקטנים. אצל סמית אין מחילה ואין סליחה - גם אם הסוף הטוב יגיע בסופו של דבר, הרי שאת הרקמה המושחתת של העבר אי אפשר לתקן לחלוטין. סטיפנוביץ' נאלץ לרדת על ברכיו ולהכיר בכך שלמרות רצונו, אין בכוחם של דמעות, כאב ובקשת סליחה למחוק את העוולות אם אין בצד השני מי שיושיט את לחיו השניה או לכל הפחות יציע חסד של כפרה.

עלייתו ונפילתו של הסוכן הנאמן מצליחות להדגים היטב את השפעתו של הנאום על מחוזות שונים של החברה הסובייטית, הן בברית המועצות והן מחוץ לה, הן במרכז השליטה והבקרה של השלטון והן במחוזות הנידחים שבהם אחיזתו המהודקת והאכזרית באה לידי ביטוי מצמרר. יחד עם זאת, נדמה שחלקו האחרון של הספר מאבד משהו מהקצב הנמרץ. הוא מתמקד במאבקי הכוח הפוליטיים שהתחוללו בעקבות הנאום, ובעיקר בניסיונות השמרנים לשמר את כוחם כנגד השינוי המידפק על הדלת. בכך זונח סמית את הממד האישי שיוצר הזדהות כה עמוקה עם דמותו של סטיפנוביץ', שקשה לעמוד בפני אנושיותו הפשוטה - על מחדליה ושבירותה.

חבל שכך, כי נראה שהנקודה המעניינת ביותר בספר היא הוויתור על האפשרות של שיפוט ערכי מוחלט. סמית מבין ללבם של סטיפנוביץ', ניקולאי וחבריהם בלי לשכוח את תוצאות מעשיהם. הוא מכריח את סוכני העבר לשלם על שיתוף הפעולה שלהם עם מנגנון אכזרי של דיכוי ופגיעה, אך בו בזמן גם יוצק את התובנה הבסיסית שצצה ועולה בכל אחד מהמפגשים האנושיים: בדרך כלל לא מדובר ברוע טהור וצרוף. למרות התיאורים הקשים לעתים, והנקמה המובנת, הספר מזכיר לנו שוב ושוב כי אותם סוכנים ומלשינים הם אנשים רגילים, מאמינים שעינו מאמינים אחרים, משרתים שהיו בטוחים באמת ובתמים שמעשיהם טובים. הסיפור חושף את אותם מעשים, את ריסוק הפרצופים באגרופים, את כליאת האנשים בתת תנאים ואת יצירתה של מערכת טרור ואלימות, שגם 50 שנה אחרי נפילתה אותותיה ניכרים בעולמם של בני האדם.

The Secret Speech \ Tom Rob Smith

ספרו של דביר צור "משה בהיפוך אותיות" ראה אור בהוצאת בבל



ניקיטה חרושצ'וב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו