ע. צופיה | ארץ אגוזי השדה

החידה הספרותית

אמנון ז'קונט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמנון ז'קונט

ע. צופיה היא תולעת ספרים בלתי נלאית, העובדת בשב"ס. לא, לא שירות בתי הסוהר כי אם שירות בילוש ספרותי, סוכנות בלשים השייכת לה ומתמחה בפענוח תעלומות-חיים באמצעות עלילותיהם של ספרים. מדי פעם מתייצבים במשרדה לקוחות שפנו לכל בלש, חוקר או פסיכולוג בעיר, אך העניין שמציק להם נשאר בלתי פתור. ע. מקשיבה להם, סורקת את מאגר הספרים הענק שבראשה ובמשרדה - וכמעט תמיד מספקת את התשובה.

?

ושוב ישבה ע. בחברת ידידיה בארוחת שבת, ושוב שוחחו, איך לא, על עניינים שבחדשות. אם בפעם הקודמת הונחו על השולחן אהוד ברק ומפלגתו החדשה, הפעם היה זה נשיא מצרים (בינתיים) חוסני מובארק וההמונים בכיכר אל-תחריר, הדורשים שיצא לגלות. המשורר צ. נעזב נעדר הפעם בשל הרצאה שהיה עליו לשאת בעפולה, וגם הפרסומאי ר. חוצות נפל למשכב. כך נפתחה הדרך בפני כמה משתתפים אחרים להביע את דעתם.

"למה הוא לא עוזב?" שאל השף כ. עץ, שהגיש לשולחן את המנה האחרונה, מעשה ידיו להתפאר: ?לפתן סרפדים שנקטפו בידי נערות שלא ידעו גבר, ביחד עם תפוחים שנאספו בגנו של ענק שלא ידע על קיומה של פרצה בגדר'.

"למה מי לא עוזב?" שאל הפרשן פ. גדול, "ברק?"

"מובארק, ולמה אובמה שונא אותו כל כך?"

"זה בגלל שיש להם אותו שם", צייצה סופיה פילו, סטודנטית נצחית בת 60, "הפירוש של ברק ומובארק הוא ?מבורך', וחוץ מזה" היא מיצמצה בשפתיה, "לקומפוט הזה יש טעם של רסק תפוחים מקופסה". הס הוטל סביב השולחן. כל הנוכחים הפכו בבלוטות הטעם שלהם, מהססים להודות שהמנה שהגיש כ. עץ אכן דומה בטעמה ל... לא ייתכן!

רגע לפני שכ. עץ התפוצץ בחמה, החליטה ע. להרגיע את האווירה. "אני אסביר לכם למה הוא לא פורש", אמרה, "וכרגיל, אמחיש זאת בעזרת ספר".

כ. עץ רטן דבר מה והתיישב במקומו. האחרים נטשו את צלוחיות הרסק ולגמו מכוסות היין שלהם בדממה. "ובכן, אני מאמינה שמובארק יודע שבמקומו לא תבוא דמוקרטיה אלא רק עוד רודן, שיביא אתו את המקורבים שלו ואת השחיתות שלו, ובמקרה כזה - עדיף כבר שהוא עצמו או אחד ממקורביו יישארו בשלטון. במלים אחרות: במצרים לא תיתכן דמוקרטיה, כמו שלא תיתכן בארצו של גיבור הספר שלנו, נקרא לו קולונל חכים. הוא יושב בבית קפה בניצה, בריביירה הצרפתית, וכותב את סיפור חייו ושלטונו במדינה אפריקאית דמיונית שנקראת ?כוש'. כוש היא מדינה שיכלה להיות עשירה ומאושרת, אבל שנים של בצורת גורמות לרעב והגידול העיקרי שלה - אגוזי שדה, אינו מבוקש עוד בעולם".

כ. עץ הוציא פנקס זעיר ורשם משהו. ע. הימרה שאלו המלים "אגוזי שדה".

"קולונל חכים מנסה בכנות למצוא שיטה שבה מדינה שגודל האוכלוסיה בה רב ממשאביה תוכל להתקיים בעידן הגלובליזציה. הוא מנהיג משטר המבוסס על מה שהוא מכנה ?מרקסיזם איסלאמי', ומתנגד לדרישותיהן של המעצמות, המנסות להפוך את כוש לשוק שבו תימכר תוצרתן. צריכה של תוצרת זאת, בצד מחסור בכושר הייצור העצמי של מדינתו - תביא עליה אסון, הוא יודע".

פ. גדול הינהן. "אני כבר מבין את הקשר", אמר לפני שמישהו יקדים אותו. "המעצמות מפעילות על חכים לחץ גובר והולך, עד שבמסווה של טובת העם הן מחליפות אותו ברודן אחר, פרגמטי יותר, שמתאים את עצמו ואת ארצו לדרישותיהן. מובן שאף אחד לא חושב באמת על טובת העם, אלא רק על טובתן של המעצמות ועל שמירת מראית העין של דמוקרטיה. ?המלה חמלה', קובע הספר, ?אינה נמצאת במילון של הכלכלה הגלובלית'".

"אני אוהב את המשפט הזה", כ. עץ שב ושלף את פנקסו, "איך קוראים לספר?"

מהו הספר?

פתרונות לחידה אפשר לשלוח למייל: sfarim@haaretz.co.il בין הפותרים נכונה יוגרלו שלושה ספרים. לזוכים תימסר הודעה

פתרון חידה מספר 120:

האיש עליו סיפרה ע. הוא ז'וזף פושה, גיבור ספרו הביוגרפי של סטפן צווייג, "ז'וזף פושה - דיוקנו של איש פוליטי". בין הפותרים נכונה עלו בגורל: אשר ברעם, ערן לב, חיה לוטן

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ