בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לעורר את הנפש כדי לגלות דברים חדשים

"רציתי לבדוק את הצדדים הבסיסיים שפועלים בכל יצירה אמנותית, שיש בה יחסים מפנטזים, פורצים, כוחות דמיוניים אל מול פעולתם של הכוחות הבונים והמארגנים שתפקידם להעניק אמינות לכל הפנטסיות הגדולות: זה נמצא גם בקולנוע, בציור ואפילו במוסיקה". ראיון עם א"ב יהושע על ספרו החדש "חסד ספרדי"

תגובות

יאיר מוזס, בימאי קשיש, יוצא לסנטיאגו דה קומפוסטלה כדי להשתתף ברטרוספקטיבה שנערכת לסרטיו המוקדמים. הוא נוסע לשם עם רות, שחקנית שהופיעה ברוב סרטיו, נינוח, מרוצה מעצמו, שלא לומר זחוח, ורואה, בחדר המלון, תמונה של גבר מזדקן, שידיו אסורות והוא יונק משדיה של אשה צעירה. התמונה הזאת מזעזעת אותו ומניעה תהליך שראשיתו ברטרוספקטיבה, והמפשיט את מוזס אט אט משביעות רצונו העצמית, עד שהוא נותר עירום ועריה: במעשה ההתפשטות הזה, בהתערטלות פיסית של הבימאי, הוא מבקש כפרה ופיוס עם שאול טריגנו, התסריטאי הייצרי שלו, שממנו נפרד לפני שנים רבות, ואולי גם עם עצמו. בריאיון שנערך עמו מספר א"ב יהושע על ספרו "חסד ספרדי", על התמונה "החסד הרומי" שעוררה את דמיונו ועל הבחירה בקולנוע כמדיום אמנותי.

איך בחרת בנושא של תמונת הבת המיניקה את אביה, תמונת "החסד הרומי"?

"ראיתי את הרפרודוקציה במלון בסנטאיגו דה קומפוסטלה וצילמתי אותה, וכשחזרתי לארץ גיליתי עולם גדול של אמנות, ציור פיסול ותחריטים, שקשורים לסיפור הרומי העתיק של ?החסד הרומי'. זה היה אחד הניצוצות שהעירו בי את הדחף לכתוב את הספר. כבר בעבר רציתי לכתוב על כוחות היצירה, אבל לעשות את זה באמצעות גיבור שהוא בימאי ולא סופר".

מדוע העלילות שלך כמעט תמיד מתרחשות בחלקן הרחק מכאן, במהלך מסע שאליו אתה מוציא את גיבוריך?

"המסעות מחוץ לישראל הם בחלק מן הרומאנים שלי מסעות קצרים שמעניקים דינמיקה ורטרוספקטיבות לשאלות הקשורות לחיים של הגיבורים בישראל ולבעיות הקשורות בהם. הבסיס הוא תמיד בישראל עצמה. אלה מסעות שמעניקים דינמיקה לחיים במתכונתם המוכרת לנו, והם הופכים לטריגר לעלילה. הם דרך לעורר את הנפש כדי להפעיל את החשבון שפעיל בה עוד קודם לכן, ואולי כדי לגלות דברים חדשים".

הספר הזה הוא רטרוספקטיבה על יצירתך שלך, יותר מאשר על יצירתו של הבימאי שעומד במרכזה. ובכל זאת, אתה מביא ציטוט מפיו של ואלריוס מקסימוס, הסופר שהביא את הסיפור ?חסד רומי' לראשונה, כמי שמודה שהציור גדול מהסיפור. האם המעבר הזה מספרות לקולנוע והעיסוק המסיבי באמנות פלסטית הוא בעצם הבעת אכזבה מהמלים שלהן הקדשת את חייך?

"לא, בהחלט לא. המלים כבודן במקומן מונח, ולעולם לא אחליף את הכתיבה במשהו אחר. רציתי לבדוק את הצדדים הבסיסיים שפועלים בכל יצירה אמנותית, שיש בה יחסים מפנטזים, פורצים, כוחות דמיוניים אל מול פעולתם של הכוחות הבונים והמארגנים שתפקידם להעניק אמינות לכל הפנטסיות הגדולות: זה נמצא גם בקולנוע, בציור ואפילו במוסיקה. הרי התסריטאי, הבימאי, השחקן, הצלם ואפילו התפאורן כולם נמצאים בי כשאני כותב, וכשהפכתי אותם לדמויות נפרדות, יכולתי להמחיש את המאבקים המתחוללים ביניהם כפי שהם מתחוללים בי ובכל סופר. לכן הקולנוע הוא רק מעבדת ניסוי מכיוון שניתן להפריד בו את הכוחות הללו אלה מאלה באמצעות דמויות שונות".

הגיבור, יאיר מוזס, מצליח במהלך העלילה להתרוקן מכל נכסיו הרוחניים, והשחקנית, שמסמלת לדעתי את המוזה שלו, כנראה חולה מאוד. האם הבחירה בעולם הזה ובאמן אחר מקרבת את הגיבור למחבר?

"לא. מוזס הוא בימאי בינוני שהיו לו כמה הצלחות בינוניות, והוא ימשיך לעשות סרטים כאלה ואחרים גם בעתיד. כאן הוא נתקל בטענה שעל פיה היתה האג'נדה שלו בימים עברו יותר מהפכנית, יותר פרובוקטיבית, והשחקנית שהוא סוחב אתו בעבודתו המקצועית וגם בחייו האישיים, היא דמות שעוברת מסרט לסרט. בשלב הזה ביחסיהם הוא חש שדמותה כבר מוצתה והוא לא יוכל לתת לה שום תפקיד נוסף, ועל כן, כפיצוי, הוא מזמין אותה לרטרוספקטיבה. אבל במהלך הרומאן היא הופכת מדמות שניתן לצקת בה תכנים שונים כראות עיניהם של הבימאי והתסריטאי לאשה בשר ודם, לאשה אהובה שאולי תהפוך מבת לוויה לרעיה".

היא נראתה לי כמוזה שפעם עוררה אותו והיום היא התעייפה. גם מוזס הגיבור, הוא גיבור קשיש. הוא קיים אתה אמנם קשרים מזדמנים, אבל גם הם הסתיימו, והוא גיבור בודד עד מאוד.

"אני לא חושב שהוא רק בודד. יש לו קשר עם אחרים, וההתעקשות שלו על זה שהשחקנית תעשה את בדיקת הדם שהיא צריכה לעשות, מסמנת שיש לו כוונות לקשר משמעותי ועמוק יותר. לעתים קרובות שואלים סופר אם הוא מוכן לצאת למשימות שאליהן הוא שולח את גיבוריו, והתשובה, לפחות לגבי מוזס, היא שהמפתח ליציאה מבדידותו טמון ביכולתו לשמש דמות בתוך יצירת אמנות. רק מתוך המקום הזה יוכל להבין את מחיר הפנטסיות שלו כאמן. כשטריגנו שולח את מוזס להיות דמות בסצנה המבוטלת, שהיתה עילת הקרע ביניהם, הוא לא רק רוצה להתנקם בו, אלא גם לחנך אותו. אין פה רק נקמה שמטרתה להכאיב, אלא כוונה להחזיר את החוטא לאותה סיטואציה שבה נוצר הקונפליקט ביניהם, ולתקן את המעוות בנסיבות דומות - ורק במחיר המעשה הזה הוא מוכן לחדש את השותפות. זאת הסיבה שטריגנו עונה לטענותיו של מוזס שהוא מנסה לבזות אותו ואומר לו, שבאמנות אין ביזוי, האמנות הופכת את המבוזה ליפה ואת המתועב לרב משמעי".

מה הן אותן יצירות שמופיעות בספר ולא באמת כתבת אותן? האם תכתוב אותן בעתיד, או שאולי הן רעיונות שהתחלת לטפל בהם ונטשת אותם בשלב מסוים?

"שישה סרטים קדומים מופיעים ברטרוספטיבה אבל רק שניים מהם מבוססים על שני סיפורים ישנים שלי - ?מסע הערב של יתיר' ו'המפקד האחרון'. אל הסיפור של קפקא ?בבית הכנסת שלנו' התוודעתי דרך התרגום והפרשנות של דן מירון ב'הארץ', ועלה בי רעיון לעשות גם מקפקא סרט. ההפיכה של שני סיפורים קדומים שלי לסרטים נעשתה גם מתוך שינויים ותוספות, וזה נתן לי הזדמנות לבחון תהליכי יצירה ראשוניים שהיו משותפים לדור שלם של יוצרים בעולם שלאחר מלחמת העולם השנייה. בתוהו ובוהו שנוצר אז כבר אי אפשר היה לכתוב רומאנים עבי כרס ומפורטים המתארים את תולדותיהם של משפחות ועמים, ומתוך המהומה הזאת נולדו קאמי, אונסקו ובקט. גם יצירת קפקא, שנכתבה בין שתי מלחמות העולם, נעשתה חשובה ביותר בעולם שאחרי הקטסטרופה. רציתי לעשות את החשבון הזה אל מול הריאליזם החברתי והפסיכולוגי שאליו אני ואחרים פנינו בשלבים המתקדמים שלנו ולענות לכל השואלים אותי מה עם הסיפורים הראשונים, שכתבתי בצעירותי".

האם הרטרוספקטיבה מנסה לרמוז לקוראיך שהגיעה עת הפרידה?

"כלל וכלל לא. בעיני זה לא ספר פרידה. אני משוכנע שכשטריגנו יקבל את התמונה לידיו, הוא יחבר את מוזס לפנטסיות הבוערות בתוכו, ושעוד נכונו להם יצירות משותפות".



א''ב יהושע. חשבון עם הריאליזם החברתי והפסיכולוגי


תמונות מסרטים שנעשו על פי ספרי א'ב יהושע: 'המאהב', 'השיבה מהודו' ו'שלושה ימים וילד'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו